שלום כבוד הרב
ראובן עשה שיחת טלפון בבית סבתו שעלותה חצי שקל ללא ידיעתה ונניח שודאי הסבתא היתה מוחלת ואולי אף שמחה לו היתה יודעת.
האם יש במקרה הזה משום גזל?
האם זה דומה לאביי והלכה כמותו שיאוש שלא מדעת לא הוי יאוש?
תשובה:
שלום רב,
הש"ך בחו"מ סי' שנח סק"א כותב שמדברי התוספות בב"מ דף כב מוכח שאסור להשתמש בשל חבירו אף אם יודע שיסכים, אבל הש"ך סובר שמותר, ואינו דומה לייאוש שלא מדעת, שבאבידה אם הבעלים היו יודעים היכן האבידה נמצאת לא היו מתייאשים, הרי שכל הייאוש מבוסס על חיסרון ידיעה, ולכן אסור להסתמך על אם היה יודע. בשולחן ערוך הרב הלכות מציאה סעיף ד חולק על הש"ך ואוסר וכן פסק בקיצור שולחן ערוך סי' קפב סעיף יג.
בנידון זה לכל הדיעות מותר, כיון שהוא מתארח אצל הסבתא והשימוש בטלפון כלול באירוח. עיין שם בשו"ע הרב ובקיצור שו"ע בסעיף שלאחריו.
אם הקולא היא מצד האירוח יוצא שנכד החי בסמוך לסבתו ונמצא אצלה תדיר ואין ההמצאות שלו שם מצד אירוח אז דווקא שם יהיה אסור.
אם הוא נכנס לביתה ברשות, אפילו אם אינו מתאכסן אצלה, ניתן להכליל את שיחת הטלפון ברשות הכניסה.
השאר תגובה