בקשת סליחה על הקבר

שאלה:

שלום היה לי אח גדול ממני שמסיבות מסויימות לא יכול היה להתחתן.כשהייתי בחורה הוא ישב בכלא ובזמן הזה גם התחתנתי.הייתי איתו בקשר חביב אבל כשהוא יצא מהכלא הייתי עסוקה בלבנות את חיי האישיים ולא היה לי ראש אליו. כשהוא התקשר זה היה בשבילי מטרד ודיברתי איתו יפה אך קצרות. היו לו קשרים עם אנשים ויש לנו עוד אחים ואחיות. לימים אח שלי התאבד ואני מאד הצטערתי אך גם הרגשתי שזה 'טוב' בשבילו ובשבילי. ממילא לא היה לי ראש אליו. לא היו לי נקיפות מצפון.רק צער עליו ורחמים. היום עברו מאז שבע שנים.אני אמא לששה ילדים ומעיינות הרגש שלי התפתחו כנראה. בזמן האחרון יש לי מעט נקיפות מצפון ואני לא יכולה להבין איך יכולתי להיות אדישה לבחור בודד ואומלל שגם אם חייך כל הזמן והיה נחמד הרי שהיה כל כך כמה לתשומת לב?! האם יש צורך לבקש סליחה על קברו?(בלוויה שלו הייתי לפני לידה ולא נכנסתי עם כולם כשבקשו סליחה) האם יש אפשרות לעשות זאת בלי לכנס מניין אלא באופן אישי? תודה לכם

תשובה:

שלום וברכה

קראתי את הכאב שלך, זה באמת משהו עמוק שאני בטוח שילווה את בני המשפחה תמיד, אח זה אח, וכאשר הוא מסיים את חייו כך זה משאיר הרבה מקום למחשבה. יחד עם זה, חשוב מאוד לדעת שאסור לך וזה ממש לא מוצדק, לקחת אחריות אפילו עקיפה רחוקה וחלקית ביותר לגבי מה שאירע איתו, זה לא נכון כי זו לא האמת, הוא אחראי היה למעשיו, אין שום צידוק למה שעשה, וגם לא היה מוטל עלייך לטפל בו. כמו כן והעיקר, אני משוכנע שהיחס שלך כמה שיהיה חם ובסדר, לא זה מה שהיה משנה אצלו את התמונה בחייו האומללים… אמנם, ברור הדבר שחובה עלינו כיהודים וכבני אדם וכמובן כבני משפחה, לתמוך בכל אחד מסביבתנו הקרובה שזקוק לנו, זו חובה אנושית בסיסית לכל מי שיש לו לב יהודי, והתיקון הגדול ביותר הוא באמת מכאן ולהבא להשתדל לתקן את דרכינו בזה, בבית בעבודה ובכל מקום, להשתדל להאיר פנים ולעשות הכל כדי להיות מהאנשים שעושים טוב לאנושות. את בהחלט יכולה לבקש סליחה על קברו רצוי במנין [אפשרי ביארצייט כשבלאו הכי מתאספים] אבל גם שלא במנין אינני בטוח שעשית לו משהו המצריך בקשת סליחה, יותר נראה שפשוט לא היית בשבילו מה שרצה אבל לא פגעת בו חלילה. והעיקר לעשות דברים לעילוי נשמתו האומללה, אולי שילמדו קצת משניות, אולי איזה זיכוי הרבים קטן או איזה חיזוק במצוה לעילוי נשמתו, אלו הם הדברים שיועילו לו ביותר.

בשורות טובות.