שאלה:
בנוסח הסליחות לעשרה בטבת יש פירוט הצרות שארעו בימים ח – ט – י לחדש ומציינים "הן שלושתם קבעתי תענית". מה בקשר ל"דובר שקרים"? כידוע בסליחות בה"ב שינו מהמילים "תענית צבור קבעו" ללשון "תפילת צבור קבעו" אך כאן לא מצאתי מי שתיקן את הלשון?
תשובה:
את ההערה שלך העיר כבר בקונטרס עיון תפילה שבסידור דעת קדושים ועוד, וכתב שלכאורה יש לשנות ולהמנע מלומר מילים אלו, אא"כ הכוונה לחז"ל שבמגילת תענית שהם אכן קבעו תענית…
ואמנם נוסח שתיקן הפייטן כולו מדבר בלשון יחיד, ואין כוונתו על אומר הסליחות עצמו אלא על כנסת ישראל שהוכתה במכות בחודש זה. כנוסח הפיוט "אזכרה מצוק אשר קראני, בשלש מכות בחודש הזה הכני, גדעני הניאני הכאני אך עתה הלאני, דיעכני בשמונה וכו', הלא שלשתן קבעתי תענית". וזהו גם ההמשך שבו נאמר: "ומלך יון אנסני לכתוב דת יוונית על גבי חרשו חורשים האריכו מענית", ובודאי שאין הכוונה על האומר הפרטי שהוא נאנס לכתוב דת יוונית, אלא הפייטן מדבר על צערה של כנסת ישראל ולכן הוא גם נוקט בלשון נקבה.
ובאמת יש חלקים גדולים בתפילה שעם ישראל פונה אל ה' בבחינת כנסת ישראל וכן מצינו גם בקינות של ט' באב כביכול כרעיה עזובה שפונה אל דודה בבקשת רחמים שישוב ויכניס אותה אל ביתו ויגאלנה מן הגלות הארוכה
ערב טוב.
