שאלה:
שלום כבוד הרב, מתי עושים את הברכה על עוגה (מזונות) בתוך הסעודה או בסוף הסעודה ? האם עדיף לעשות קודם כל ברכת המזון ואחרי לעשות מזונות ? האם זה לא נחשב כברכה שאינה צריכה ? תודה שלמה
תשובה:
שלום וברכה
בדרך כלל על עוגה לא מברכים באמצע הסעודה, כיון שלרוב היא בבחינת ספק פת. כדי שיוכלו לברך עליה באמצע סעודה ללא ספקות צריך שיהיו בה כל תנאי פת הבאה בכיסנין: מתוק, ממולא ודק ונכסס, למשל וופל במילוי שוקולד וכדומה. אמנם, כיון שזה ספק, אם תרצה כדי לצאת מהספק לברך תחילה ברכת המזון הרשות בידך, זה לא ברכה שאינה צריכה כיון שיש לך בזה צורך הלכתי, ואכן הוראת הגר"ע יוסף היתה להמנע מאכילת עוגות באמצע סעודה. אמנם מנהג העולם לאכול באמצע הסעודה בלי ברכה.
מקורות:
ראה שו"ע סי' קסח סעי' ז.
ראיתי לנכון לציין שהאבן העוזר ס"ל שבאופן שאדם רוצה לברך הברכה הראויה לאותו מין יכול לכתחילה להשאיר את העוגה וגם מיני מאכל אחרים לאחר הסעודה ואין בזה משום ברכה שאינה צריכה.
נשמח למקור מדוייק.
האם לפי זה חוץ מוופל, גם כדורי שוקולד מקמח מצה זה וודאי מזונות?
כדורי שוקולד זו סוגיא אחרת לגמרי, כיון שקמח מצה ברכתו המוציא וכאשר הוא לא בושל, אפשר שנשארה עליו ברכתו הראשונה, וזה תלוי, בקמח ממש ברכתו מזונות, אבל בשברי מצה שניכר שזו מצה עדיין ברכתו המוציא.
תודה כבוד הרב. אני מבינה שברכתו מזונות (עם קמח מצה ממש) אבל האם כדורים אלה ממלאים את כל התנאים שוודאי אפשר לברך עליהם מזונות בסעודה? כי הרי הקמח נבלע בכדור ואין ממש שכבה פריכה. או שזה קל וחומר?
לא, אין כאן את התנאי של "ממולא" וגם לא את התנאי של "דק ונכסס".
מה הדין בעוגת טורט הנאכלת בסוף הסעודה שהרי בלילתה רכה וראיתי בבבה'ל בסוף סימן קסח שבלילתה רכה בודאי ברכתה מזונות
זו הערה נכונה, ובכל זאת אין לברך באמצע סעודה משום שחוששים לדעת הרשב"א בברכות מא ב שסובר שדבר כזה שמשביע ומצטרף בעצם לשובע של הארוחה, אף שהוא פת הבאה בכיסנין לא מברכים עליו בסעודה, וראה מה שדן בזה בס' פסקי תשובות בסימן קעז.
השאר תגובה