שאלה:
שלום כבוד הרבנים.
רציתי לדעת מהי כמות השמן שהופכת מאפה כלשהו לטעון ברכת מזונות, להבדיל מהמוציא. ובמיוחד לגבי המאפה שעולה שוב ושוב בשאלות- הטורטיה.
ערכתי לא מעט בירורים לגבי הטורטיה והגעתי למסקנות הבאות באשר לאופן יצורה של הטורטיה התעשייתית הנמכרת בסופר-
א.מדובר בבצק רגיל שמרודד, ולא בבלילה רכה
ב.הטורטיה אינה מטוגנת בשמן אלא נאפית במסועים-תנורים
ג.לטורטיה התעשייתית מוספים שמנים נוקשים (שורטנינג).
ד.ברשימות הרכיבים שראיתי, השמנים רשומים במקום שלישי, אחרי הקמח והמים, וכידוע הסדר שבו נכתבים הרכיבים מעיד על כמותם בתוך המוצר, מהגדול לקטן. ובקיצור כמות השמן פחותה מהמים.
ה.במקום אחר בו נכתב על טורטיות באופן כללי קראתי ששיעור השמנים הנוקשים בטורטיות התעשיתיות נע בין 5 ל15 אחוז.
ו. אחרי שטעמתי טורטיות, איני יודע לומר בוודאות אם "טעם השמן ניכר".
אי לכך ובהינתן כל אלו – האם לא ניתן לומר בבטחה שטורטיה שכזו ברכתה המוציא?
תודה וישר כח.
תשובה:
שלום וברכה
לכאורה לפי הנתונים שאתה מביא, לאשכנזים ודאי הברכה היא המוציא כיון שיש רוב מים, לגבי ספרדים אכן תלוי הדבר בטעם, ולדבריך הטעם הוא כשל לחם, וממילא כנראה גם המוציא. אודה ולא אבוש שאף פעם לא אכלתי מאכל זה…
בהלכה ברורה כתב שברכתה מזונות אלא אם קבע על זה סעודה לספרדים
אינני יודע אם דיבר על טורטיה בעלת נתונים זהים לזה שהציג כאן השואל, וזו בעצם היתה שאלתו…
השאר תגובה