טיפול בחולה נפש הכרוך באיסורים

רבני בית ההוראה
כ"ה אדר ה'תשע"ח

שאלה:

שלום,
אחד מאנשי קהילתי חולה במחלת נפש (סזופרניה) ומצבו הולך ומתדרדר למרות הטיפול התרופתי. אחד מן הדברים שגורמים לזה בגלל שהוא לא נשוי ויש לו יצרים שבגללם הוא יצר בדמיונו דמות נשית שכאילו הוא חי ומדבר עמה. ידוע לי שהוא ניסה ללכת לזונה גויה אבל לא הצליח מבחינת האירגון. ידוע לי שאחד מבני קהילתי רוצה לעזור לו בזה כדי שמצבו ישתפר.
ידועה לי גמרא בסנהדרין ע”ה. על אחד שהעלה לבו טינא וכן פסק הרמב”ם בה’ יסודי התורה ה:ט. הטעם שם הוא שלא יהיו בנות ישראל הפקר. פה מדובר על גויה שיש בזה קולא וחומרה.
עם המשוגע אין מה לדבר, ניסיתי. האם אני חייב לעצור את מי שמנסה לעזור לו או להשאיר את הדברים שאולי בשוגג של העוזר מצבו של המשוגע יתייצב.

תשובה:

שלום רב,

לגבי האיש עצמו אני מבין שאין עם מי לדבר וגם ככל הנראה הוא מוגדר כשוטה, א”כ לא ברור עד כמה יש עליו איסור. אלא שלסייע לו בפועל זה כרוך באיסור ספיה לשוטה. ראה בשו”ת חתם סופר או”ח סי’ פג שהאריך להוכיח שכשם שיש איסור ספיה לקטן כך גם יש איסור ספיה, וראה עוד בשדי חמד מערכת ח’ אות קטו. אלא שהשאלה כאן כיצד הוא מסייע לו.

במשנה ברורה (סי’ שמג סק”ה) הביא שאיסור ספיה הוא גם כשאומר לעכו”ם להאכיל את הקטן מאכלות אסורות, ולא רק באופן שהוא מאכילו בידיים. ולכן הוסיף שודאי גם אסור לומר לקטן שהוא יכול לאכול את זה כאשר זה איסור. אמנם בשו”ת חתם סופר הנ”ל דן אודות יתום שדעתו קלישתא מאד, כלומר, כעת הוא שוטה, והרופאים אמרו שאם הוא ילך לבית חינוך לאנשים כאלה בוינה יש סיכוי רב שהוא יתפתח ויתפקח לפחות כאדם בר דעת, והשאלה היתה מאחר ששם ודאי הוא יאכל מאכלות אסורות. ולאחר שהאריך בסוגיית ספיה לשוטה כאמור. דן החת”ס אם יש בזה איסור ספיה בכך ששולחים אותו למקום שודאי הוא יאכל מאכלות אסורות. ולכך הוא הביא מהסמ”ג והנימוקי יוסף. ומסקנתו, שבאופן שהוא לא אומר לגוי בפירוש להאכילו איסורים, או לא אומר לשוטה בעצמו לעבור איסורים, אין בזה איסור ספיה. ולכן במקרה שם אין בזה ספיה. ולפי זה במקרה דנן, אם הסיוע של אותו אדם לא יהיה משהו מפירוש וישיר, אין בזה איסור ספיה ויהיה מותר.

אולם יחד עם זה כדאי לדעת שמסקנת החת”ס שונה, והיא רלוונטית גם בשאלה זו: שמוטב שישאר שוטה כל ימיו, ולא יעבור על איסורים. כלומר, עדיף שישאר במקומו וישאר שוטה כל ימיו, ולא לעתיק את מקומו לבית החינוך שם ויאכל מאכלות אסורות ויתרפא וישאר כאחד האדם!

א”כ גם לגבי הבחור הזה. לדבר איתו אין חובה וגם אין טעם לפי מה שאתה כותב. אבל לגבי האיש שמסייע לו, מעיקר הדין אין בכך איסור, אם זה לא כולל סיוע ישיר או ציווי מפורש. אולם עדיין שייך לומר מוטב שישאר שוטה כל ימיו ולא יעבור על איסורים כפי שכתב החת”ס.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים