שאלה:
1) מי שאביו בעל תשובה, והאבא בתחילת חזרתו בתשובה החליט כפי איזה מנהגים הוא יעשה (כפי אשכנז או ספרד וכדו'), האם יש ענין של "אל תטוש" אם בנו רוצה לעשות אחרת מ"מנהג" אבותיו?
2) בהנ"ל, אביו ממתין ג' שעות בין בשר לחלב, האם הוא לכחילה יכול לעשות כ"מנהג" אביו, או אחרי שאין זה "מנהג אמיתי", אלא "החלטה" (שמפני איזה סיבה כך החליט אביו), אולי יש צד להחמיר? האם יש להחלטת אביו בהתחלה התוקף של "מנהג"?
תשובה:
שלום וברכה
המושג מנהג בהלכה בעצם הוא לפי מנהג המקום, כך מבואר בכל סוגית הגמרא בפסחים פרק ד' ובשו"ע סי' תצג, אין מושג של מנהג אדם פרטי. ולפי זה, בזמנינו מנהג יקבע בעיקר לפי השתייכות קהילתית, כלומר, אם אדם נכנס לתוך קהילה מסויימת, מנהגי בני הקהילה קובעים לגביו, אם זו חסידות מסויימת, או שהוא מבני אשכנז או ספרד בענינים המחולקים ביניהם. ולכן אין כל כך משמעות למנהג שאדם מסויים קיבל על עצמו כאשר הוא אינו מנהג המאפיין בני קהילה שהוא משתייך אליה. בפרט כאשר מדובר על מנהג כמו זה שהזכרת של המתנה שלוש שעות בלבד בין בשר לחלב שכתב עליה הש"ך שמי שיש בו ריח תורה יזהר להמתין 6 שעות, והוא מנהג שבעצם נשלל על פי הפוסקים המובהקים ומנהג רוב ישראל. כך שאמת, שמי שמשתייך לקהילות של בני מערב אירופה שנהגו כך וזה הוא מנהג אבותיו, קשה לבטל מנהגו בפניו, אבל לקחת מנהג זה באופן אישי כשאין לך השתייכות קהילתית מובהקת אליהם, לא נראה שזה מנהג שקובע גם לגבי הבנים.
משום כך, גם בעל תשובה אינו יכול סתם לבחור כיצד לנהוג, אם הוא מבני אשכנז וממשיך להשתייך אליהם קהילתית, עליו לנהוג בכל מנהגי אשכנז, וכן להיפך. ואם אין ל השתייכות קהילתית מסויימת ינהג כמנהג אבותיו במשך הדורות, ולא כמנהג אביו הספציפי.
כאן תוכל לראות בהרחבה את כל יסודות המנהגים על חילוקיהם השונים [המאמר נסוב על אשה הנשאת לבעל שמנהגיו שונים, אבל בתוך הדברים מבואר בהרחבה כל הענין הנ"ל.
