שאלה:
מדוע מי שלא אמר רצה מעין שלוש בשבת לא חוזר?
מה הסיבה ?
אם אפשר בבקשה להפנות אותי למקור במשנה ברורה
תשובה:
שלום וברכה
הכלל בענין זה, שכאשר הברכה נובעת מאכילה המחוייבת, כמו בברכת המזון בשתי הסעודות הראשונות שיש חיוב לאכול דוקא פת, יש לחזור ולברך, משום שלכתחילה כחלק מסדר היום תיקנו לומר רצה, אבל בסעודה שלישית שניתן בדיעבד לצאת ידי חובה בשאר מאכלים, לא חוזרים על רצה, ולכן גם בברכה מעין שלוש שאף פעם אינה אכילה מחוייבת אין חיוב לחזור. לכן אגב בראש חודש שאין חיוב כלל לאכול לחם, מי שלא אמר יעלה ויבוא בברכת המזון אינו חוזר ומברך. אבל בתפילה שהיא דבר מחוייב, חוזר ומתפלל [למעט ערבית בליל ראש חודש ששם יש טעם מיוחד שלא מקדשים את החודש בלילה].
מקורות:
שו"ע או"ח סי' קפח סעי' ז ומשנה ברורה שם.
עוד שאלה קטנה..
שהרב אומרמחוייב האם הכוונה מפני זה מדאורייתא ( ואכלת ושבעת וברכת , ועל זה תקנו שחוזר ) ואילו ברכת מעין שלוש , עצם הברכה היא מדרבנן, ולכן על פי זה שאין לחזור …
או שמטעם אחר?
לא הבנת את דברי בכלל. חיוב ברכת המזון מהתורה הוא גם ביום חול, אם אכלת לחם אתה חייב לברך. הנושא הוא האם האכילה היתה מחוייבת, בשבת וחג יש חיוב לאכול לחם, לכן בהכרח הברכה היא חלק מסדר היום וההזכרה של היום בה מעכבת, אבל אכילה שאינה מחוייבת, אף שאחרי שאכלת אתה חייב מדאורייתא לברך, ההזכרה בה אינה חלק מסדר היום ואינה מעכבת.
בשבת וחג יש חיוב לאכול לחם, לכן בהכרח הברכה היא חלק מסדר היום וההזכרה של היום בה מעכבת, אבל אכילה שאינה : האם כאשר אוכל נניח בקידוש סעודה שניה ,שם אוכלים מזונות , ובמעין שלוש אם לא אמר רצה (אע״פ שאין קידוש אלא במקום סעודה) לעניין ברכת מעין שלוש לא חוזר. השאלה למה לא ?
ומה הדין אם אכל שיעור 3 ביצים ?
כיון שאינו מקיים בכך מצות סעודה, אלא אכילת המזונות נצרכת רק כדי שיחשב קידוש במקום סעודה, זה עדיין לא אכילה המחוייבת מצד סדר היום, שהרי יכול היה להסתדר אחרת, אם היה אוכל מיד את סעודתו. אם קובע סעודה שאז מקיים בזה סעודת חג, זו כבר ברכת המזון מחוייבת לכאורה, ואינו מברך מעין שלוש.
השאר תגובה