לתרומות לחץ כאן

שמע ברכה מחבירו – רשאי להמלך?

שאלה:

שלום לכבוד הרב,

אם כבוד הרב יוכל להסביר לי את אות ג וד בשו"ת יביע אומר ח"ח סימן כד.

תוכל להסביר לי את דחיית ההוכחה מהקורבן נתנאל על הט"ז האמור באות ד' , ובנוסף את סוף האות שמוכח שגם מהט"ז אין ראיה.

אשמח לתשובה, אני יושב על זה מלא זמן ולא מצליח להבין.

תשובה:

שלום וברכה

באות ג' הוכיח הגר"ע יוסף זצ"ל מהמעשה ברבה שם, שאין חשש ברכה לבטלה, שאם כן מדוע הוצרך לומר להם שלא יזדמן להם קידוש, יאמר שהברכה עלולה להיות לבטלה. ואף שבעונה אמן יש לחשוש לברכה לבטלה, כי הוא כמוציא מפיו, כיון שלדעת רבה מצוות לא צריכות כוונה, לא מדובר שהיתה להם כוונה לצאת ידי חובה, ולכן למרות שיכולים לקיים בכך מצותם, בכל מקרה היא לא ברכה לבטלה. אבל עדיין אפשר שלדידן שסוברים שמצוות צריכות כוונה זו אכן ברכה לבטלה. ממילא אין ראיה, כי אולי רבה אמר כך רק לשיטתו.

באות ד' הוא מביא מדברי הקרבן נתנאל שרבה אמר כך לפני הקידוש, והיינו שאמר להם תכוונו לצאת ידי חובה בקידוש כאן, שאם לא כן אולילא יזדמן לכם אחר כך לצאת קידוש. ממילא זה כלל לא קשור לנושא שלנו, לפי שבדעתם היתה לכוין להדיא שלא לצאת ידי חובה, ומה שאמר להם זו בסך הכל הזמנה לקדש אצלו.

בסוף האות הוא אינו אומר שגם לט"ז אין ראיה, לט"ז יש ראיה, אלא הוא בא ליישב את הקושיא שהקשה הצל"ח על הט"ז, שאם מדובר לאחר הקידוש מדוע לא חששו לקידוש במקום סעודה, ועל זה עו שודאי זה גופא היה החשש, הם כיוונו לצאת על תנאי שיהיה להם נר, ואמר להם אם לא תאכלו עשכיו לא יעזור תנאי זה שהרי צריך קידוש במקום סעודה, וממילא מוכרחים אתם לשמוע קידוש דוקא אצלי.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל