שאלה:
שלום רב לכבוד הרבנים
רציתי לברר מה תוקף של מנהג בהלכה, מדוע הוא מחייב.
אמנם הבנתי שיש חיוב של מנהג אבות מדין אל תטוש או אפילו כמו נדר.
אבל נראה שיש גם חיוב מנהג כדי לברר את הדין. כמו שראיתי שבמקום מנהג לא אומרים ספק ברכות. או ראיתי בהקדמה לאור לצין שהביא שהב"י לא בא להכריע במקום מנהג.
וכן יש לשון מפוסרמת [המקור מהירושלמי] שמנהג מבטל הלכה, וראיתי שיש נידון גם לגבי איסור. מה הנידון?
תשובה:
שלום וברכה
בס' פרי צדיק ט"ו בשבט מבאר שיסוד הענין של מנהג ותוקפו הוא על פי דברי הגמרא בפסחים סו ע"א בענין הספק על שחיטת הפסח בשבת "הנח להם לישראל, אם אינם נביאים בני נביאים", כלומר הנחה היא שכאשר מתקבל מנהג מסויים בהכרעת ההלכה על פי גדולי התלמידי חכמים, ומונהג אצל כל ישראל באין חולק, יש בזה משהו של נבואה. מכאן הביטוי המופיע כבר בראשונים רמב"ן ריטב"א ואחרים "מנהג ישראל תורה", ויש למנהג תוקף מחייב. כמובן צריך לדעת במה מדובר, מנהג עמי ארצות אינו נחשב כלום, אלא רק מנהג המתקבל על ידי גדולי התלמידי חכמים במשך הדורות.
