קבוצת רכישה שרכשה קרקע וסגרה עם קבלן מפתח דהיינו עד גמר. הקבוצה שלמה לקבלן לפי התקדמות בבניה כמופיע בחוזה. הקבלן פשט רגל והשאיר חובות מול קבלני משנה וספקים שונים ברזל בטון וכו'. דהיינו שהקבוצה שלמה לקבלן, רק שבפועל הקבלן השתמש בכסף שלא לצורך הפרוייקט, וכך השאיר חובות שחברת הקבלן חייבת לגורמים שונים.
הקבוצה סגרה עם קבלן חדש שייקר כמובן את הפרוייקט וכן העיכוב גורם נזק לקבוצה, והקבלן חתם שישא בשכירות במקרה של איחור, שכרגע זה נופל על הקבוצה.
האם לקבוצה יש קשר לחובות הקבלן מבחינה הלכתית, ומדובר שהקבלן קבל את הכסף (על פי חוק זהו חוב של הקבלן ולא של הקבוצה).
טענת הספקים למיניהם היא כי על אף שהקבוצה לא חתמה אתם ואינה מחויבת להם, אך מאחר שמשתמשים בבטון וכו'.
לכאורה למה הדבר דומה לאחד שרכש מוצרים של חברת אוסם במכולת ושילם למכולת, ומתברר שהמכולת לא שילם לאוסם, האם אוסם ידרוש את המוצר ששולם כבר למכולת.
תשובה:
שלום רב,
אנו מתנצלים על האיחור במתן התשובה,
השימוש עצמו בבניין שנבנה עם בטון וברזל שלא שולמו תמורתם, אינו מחייב בתשלום. הספקים יכולים לתבוע את הקבלן בלבד ולא את חברי הקבוצה. אמנם, ישנם ספקים רבים אשר מתנים שהסחורה נשארת בבעלותם עד לתשלום בפועל. ואם גם בתעודות ההזמנה של ספקים אלו היה רשום כן, יש מקום לדון אם כוונתם הייתה שהסחורה תישאר בבעלותם אף לאחר שישתמשו בהם. אבל, למעשה, אם הספקים אינם תובעים בבית משפט, הרי זה מוכיח שלפי החוק אין להם בעלות ואם כן ודאי שכוונת ההתניה לא הייתה לאחר שישתמשו עם הסחורה.
מקורות:
אין מקום לתבוע מדין נהנה אם הייתה כוונה לקבל תשלום מאדם אחר. עיין ש"ך חו"מ סי' קטו סק"י.
הגוזל ברזל ובטון ובנה ממנו בנין ומכר אותו, ודאי שאין שום תביעה על הקונה ואין לנגזל בעלות על הברזל, כיון שנעשה בהם שינוי. אבל, במקרה זה הבנייה היא בהסכמת המוכר אוינה נחשבת לשינוי, אלא שיש לדון אם הכוונה לשייר את הבעלות עד לתשלום הייתה גם לאחר הבנייה.
