שאלה:
שלום
מי שחטא בשיחת זימה עם אשת איש
מה הגדרה של העוון כאילו כמו קיים איתה יחסים
או שלא?
או רק עבירה בגלל הדיבור
הוא שאל אותי איך לעשות תיקון על זה
אמרתי לו שיעשה וידוי חרטה ישים צדקה ויקרא תיקון הכללי זה מספיק?
תשובה:
שלום רב,
העבירה היא ודאי חמורה. והיא הרהורי עבירה.
כתב הרמב”ם (פכ”א מאיסו”ב הל’ א-ב): “כל הבא על ערוה מן העריות דרך איברים או שחבק ונשק דרך תאוה ונהנה בקרוב בשר הרי זה לוקה מן התורה… ואסור לאדם לקרוץ בידיו וברגליו או לרמוז בעיניו לאחת מן העריות או לשחוק עמה או להקל ראש, ואפילו להריח בשמים שעליה או להביט ביפיה אסור, ומכין למתכוין לדבר זה מכת מרדות”. אולם בהלכות תשובה (תשובה פ”ד ה”ד) כתב הרמב"ם : “המסתכל בעריות מעלה על דעתו שאין בכך כלם, שהוא אומר וכי בעלתי או קרבתי אצלה, והוא אינו יודע שראיית העינים עון גדול שהיא גורמת לגופן של עריות, שנאמר ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם” (עי’ גם בסמ”ג, מצווה ל). כלומר, הסתכלות שיש בה גם הרהור הוא איסור של לא תתרו וכו'.
איסור נוסף השייך להרהורים אסורים נלמד מדברי הכתוב “כִּי תֵצֵא מַחֲנֶה עַל אֹיְבֶיךָ וְנִשְׁמַרְתָּ מִכֹּל דָּבָר רָע” (דברים כג, י). מכאן דרשו בגמרא (ע”ז כ, א-ב): “ונשמרת מכל דבר רע שלא יסתכל אדם באשה נאה ואפילו פנויה באשת איש ואפי’ מכוערת… ת”ר, ונשמרת מכל דבר רע, שלא יהרהר אדם ביום ויבוא לידי טומאה בלילה”. רבנו יונה באגרת התשובה (אות יא) כתב שעל ההרהור עובר בלאו מן התורה, וראה עוד בשו”ת אגרות משה (אהע”ז ח”א סי’ סט).
החזרה בתשובה חייבת להיות בהתאם. צדקה ותיקון הכללי אינו עונה על החזרה בתשובה. שאת זה יש לעשות בעיקר עם חרטה עמוקה וידוי, וקבלה לעתיד באופן שיודע תעלומות יוכל להעיד שלעולם לא תשוב לחטא הזה לעולם כלשון הרמב"ם בהלכות תשובה. לכן, רק ע"י קבלה וחיזוק בגדרי הצניעות שתחזיק לאורך זמן זה יענה על הדרישות הללו.
הרבה הצלחה
