שלום להרב,
שאלה: לגבי מצוה לקיים דברי המת, האם נחשב מדאורייתא או מדרבנן? בש"ס לא ברור מהו. בודאי לא נמצא במניין תיר"ג מצות של הרמב"ם ובשורשים שהוא כתב מה נכלל בתרי"ג מצות יש מהם שכתב שדברים שמפרש אופן לקיים מצוה מפורש לא נחשב כא' מן התי"ג מצות, מ"מ השאלה אם לא נחשב מן התי"ג האם דבר הנכלל בתרי"ג כגון מצוה לקיים דברי המת שיכול להיות חלק מן כיבוד אב ואם, האם בשביל זה נוכל לומר שהוא מדרבנן? לא מצינו בפירוש אחרי מתן תורה כתוב שמצוה לקיים דברי המת מדאורייתא.
אשמח לשמוע חחות דעת על זה.
תשובה:
שבוע טוב,
בפשטות ודאי שמצווה לקיים דברי המת הוא מדרבנן, ראה שו"ת מהרשד"ם יו"ד סי' קעג שתיקנו את זה כדי שלא תטרף דעתו. וכן הוא בתשב"ץ ח"ב סי' יג. וראה בשו"ת שואל ומשיב תניינא ח"א סי' א', שכתב: "אמנם מלבד כל זה נראה בזה שהאריך מעלתו בענין מצוה לקיים דברי המת מאי טעם יש בדבר אטו המת הוא נביא או מלך או נשיא? והנה גם התשב"ץ כתב בח"ב סי' יג והאריך דדוקא לענין ממון יכול לצוות שהוא ממון שלו ע"ש. וגם בשבות יעקב ח"א סי' קסח האריך בזה אבל עולם לא ידעו המקור. אבל אני מצאתי בספר ר"י אבן שעיב פרשת ויחי שכתב בשם הרמב"ן שיש ללמוד עשרה דברים מיעקב אחד מהם דמצוה לקיים דברי המת שנאמר ויעשו לו בנין כן כאשר ציום".
