אני מבין שבתוך ארוחה, משקאות פטורות מברכה ראשונה חוץ מיין.
מאכלים שאינם באים עם מה שנאכל עם לחם אינם פטורים מברכה ראשונה, אלה אם כן הם באים להשביע. איך ניתן לדעת מה הם.?
יצא לי כבר לאכול דברי מאפה, כמו למשל בסקיוויטים, שקדי מרק, עוגיות מזרחיות וביגלה גם הם עשויים להיות אצלי כלולים בארוחה. כמו כן גם מעדנים.
איך ניתן לדעת מה מהם פטור מברכה ראשונה שמטרתו היא להשביע.?
תשובה:
שלום רב
באופן כללי לא המטרה שלך האישית קובעת אלא היעוד הכללי של המאכל, לכן אדם שיאכל באמצע ארוחה במבה כדי לשבוע חייב לברך עליה, כיון שבדרך כלל היא משמשת כמיני מתיקה ולא כמאכל הבא לעיקר סעודה. אולם אורז תפוחי אדמה וכו', הגם שאינם נאכלים עם הלחם ממש, כיון שהם באים לעיקר סעודה מעצם מהותם, הם טפלים לפת.
מיני מזונות יש להם דין שונה: כל מאפה, אף שהוא בא בדרך כלל לקינוח, כמו עוגות למיניהם, אם אין לו את שלושת התנאים של פת הבאה בכיסנין, כלומר, מתוק ממולא ונכסס, הוא ספק פת, ומספק לא מברכים עליו באמצע סעודה, שמא ברכתו המוציא. לכן על עוגה בדרך כלל לא נברך בסעודה אבל על ופל נברך כיון שיש לו את שלושת התנאים הנ"ל. כמו כן דבר שאין לו תואר פת כמו עיסה מאוד נוזלית, או ביסלי דק [הוראת הגרי"ש אלישיב] בכל מקרה מברכים עליו באמצע סעודה. בשקדי מרק בתוך מרק זו שאחלה אחרת של טפלות למרק וזה נושא לכשלעצמו.
אמנם, גם דבר שבדרך כלל מברכים עליו בסעודה, אם הוא נאכל כרגע לשובע, כמו תפוח עץ בארוחת בוקר כאשר הוא באמת בא לשובע, אם אוכלים ממנו תחילה וסוף עם פת לא מברכים עליו [לגבי קינוח ממשזה לא יעזור, רק לגבי דבר שכרגע נאכל לשובע].
לפי מה שהבנתי מהתשובה, בשביל שהמאכל יהיה ראוי לברכה ראשונה, שאינו מחמת, הסעודה – דורש 3 תנאים, של פת הבאה בכיסנין, מתוק ממולא ונכסס. ופל עונה על שלושת התנאים, ולכן יזכה לברכה ראשונה, בתוך הסעודה. עוגה אינה נכססת, גם אם היא ממולת, לכן היא פטורה, מברכה ראשונה בתוך הארוחה. לוופל גם אין תואר של פת.
על ביסלי דק, אינו עונה על שלושת התנאים, הבנתי מבין השורות שהוא כן זוכה לברכה ראשונה, הבנתי נכון.?
שקדי מרק בתוך מרק, ממילא טפל למרק. אני אוכל אותו לבד. האם בתוך הארוחה הוא גם אמור לקבל ברכה ראשונה.
לסיכום השאלות אני מבין שיש כמה תנאים, לברכה ראשונה בתוך הארוחה, שאינה באה מחמת, הסעודה.
1. פת הבאה בכיסנין. מתוק ממולא ונכסס. איזה עוד תנאים יש.?
הבנת הכל מצויין אין עוד תנאים. שקדי מרק נאכלים בדרך כלל לשובע לכן גם אם יאכלו לבד אין לברך לכאורה.
תודה
אם ביסלי דק ושקדי מרק לא נחשבים לפת שבאה בכיסנין, למה מברכים עליהם ברכה ראשונה בתוך הארוחה.?
ביסלי דק אין לו תואר לחם. על שקדי מרק אני לא בטוח, כי הם נאכלים תמיד לשובע ולא לתענוג.
איך ניתן לברור בין המאכלים, למה יש תואר של לחם, ולמה, אין.
על פת שבאה בכיסנין, ניתן לדעת שהיא לא מקבלת את התואר לחם. ומכאן ניתן לדעת על עוגיות למיניהם שגם כאן הגבול הוא מאוד דק. כי אוזן המן הבצק מתוק, והוא ממולא בדרך כלל בפרג, אבל הוא לא נכסס.
ביסלי דק, נכסס אבל לא מתוק, ולא ממולא.
אז איזה הגדרה יש למאכל שאינו נחשב פת, שיצריך ברכה ראשונה בתוך הארוחה. ואיך אדע באיזה אופן לברור אותם בעצמי ברגע שאני אוכל אותם.?
האם יש באינטרנט טבלה שכתוב בה, מה נחשב תואר של פת, ומה אינו נחשב כזה.?
יש כאן עירבוב של שני מושגים: בעוגיות צריך את שלושת התנאים שהזכרת.
דבר שאין בו תואר לחם חורג מהתנאים הנ"ל, בדרך כלל זה אמור לגבי דבר שנעשה מבלילה נוזלית, כמו חביתיות. בנוגי לדברים דקים וקטנים כמו בישלי דק, אינני יודע את הגבול לכן רק ציטטתי את הדוגמה הספציפית של הרב אלישיב.
לפי מה שהבנתי, בגדול מדובר או בפת שבאה בכיסנין עם שלושת התנאים הנ"ל, או מאכלים דקים וקטנים בלי קשר לטעם, וממילא גם קשה עד בלתי אפשרי למלות אותם.
אמת.
תודה רבה לך
השאר תגובה