האם מותר להשבע לשקר למען השלום

רבני בית ההוראה
י"ד תשרי ה'תשע"ז

שלום כבוד הרב, מספר שאלות:
א. כאשר מותר \ מצווה לשקר, האם מותר ג”כ להישבע על השקר? (למשל, שלום בית, או בפני ערכאות של גויים שהתיר שו”ע להישבע, או צניעות).
האם יש פתח כאשר אדם עשה בתחילת שנה את נוסח התרת נדרים?

תודה מראש

תשובה:

שלום רב,

1. חס ושלום. גם באופנים שמותר לשנות מן האמת – לשקר, ודאי שאסור להשבע על כך, זה איסור חמור של שבועת שקר. וההסבר בזה הוא פשוט. אין איסור שקר בתורה לרוב הדעות בראשונים מלבד איסור שקר בבית הדין שעל זה נאמר הפסוק מדבר שקר תרחק. אא שכל שינוי מן האמת זוהי מדה מגונה וראה כיצד הגדיר זאת החזון איש בספר אמונה ובטחון פרק ד’ (אות יג) כתב קצת אחרת: “וראוי לקבוע הדיבור במדת האמת המתוקנה ובמדת השקר המקולקלה. כי תז”ל החמירו בזה מאד וקלקולה מצוי מאד והפסדיה עצומים. והנה שינוי הדיבור מאמתת המדובר בשם שקר יקרא, וגנות השקר אינו בשביל המרמה שבו. שמשתמש בשקרו בשביל ריוח המקווה לו ברמותו את רעהו אלא אף השינוי שאינו משמש לגורם של אונאה בםיפור דברים של מה בכך בשם שקר יכונה ובכלל עון השקר הוא וכמו שאמרו ב”מ כ”ג ב’ בהני תלת מילי עבידי רבנן דמשנו במיליהו במסכתא וכו’ הנה הותר הדבר רק משום שכאן הגדת האמת יש בו מן הגנות ונבחר כחן השינוי והנליזה מן האמת אבל בדברים אחרים כיוצא בהן אף שהן דברים של מה בכך ואינו גורם בשקרו שום הטעה לחברו בכלל שקר הוא”.

כלומר, לדעתו גם הטעיה של מה בכך היא בכלל איסור שקר. אבל אם נתבונן היטב בדבריו נראה כי כוונתו לומר שקר אינו בהכרח אי אמירת המציאות כפי שהיא. אלא שקר היא מידה רעה. ולכן בדרך כלל כשהוא מספר דברים הפוכים מהמציאות זוהי המידה הרעה. אבל במקרה שהמידה הטובה היא דווקא לשנות מהאמת. אין זה בכלל שקר. וכדבריו, אמירת האמת במקרים אלו זהו השקר!

אולם שבועת שקר היא עצמה עצם העבירה ואסור לעבור על שום עבירה לא למען השלום ולא למען כל מטרה טובה אחרת, זה ברור לחלוטין.

2 תגובות

    ואף במקרה שבו פסק שו”ע שאדם הנידון בערכאות של גויים שמותר לו לשנות מן האמת?

    מערכת האתר:

    כן. לא התירו לעבור על איסורים דאורייתא אלא אם כן הוא בפיקוח נפש.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *