שאלה:
שלום כבוד הרב,
אם חזרתי מאוחר הביתה, ואבי שאלני מדוע לא הודעתיו על כך שאחזור מאוחר – ועניתי לו שרגיל הוא שאני לומד בבית כנסת עד לשעות כאלה מאוחרות.
הפעם הייתי במסעדה עם חברים. לא שיקרתי לו בפנים אבל מה שאמרתי היה יכול להשתמע שהייתי היום בלימוד השגרתי שלי בבית כנסת וכתוצאה מכך חזרתי מאוחר וכו. ?
תשובה:
שלום ידידי
לשקר זו ממש לא הדרך הנכונה, אפשר לומר לו באופן דומה ובבגרות שהיית עם חברים ואתה אכן מתנצל, לא חשבת שהוא דואג כיון שאתה רגיל לאחר בגלל לימוד כזה או כל עיסוק אחר.
שבת שלום.
השאלה איפה היה פה שקר, הרי לכאורה אמרתי לו שאני רגיל להיות בבית הכנסת בשעות כאלה אמנם לא פירטתי לו שהייתי או לא הייתי היום.
לא היה משנה לי שידע שהייתי עם חברים אלא שלכתחילה לא היה רצוני שיידע למרות שאין בזה שום פגם ואני לא מסתיר את זה ממנו פשוט מההעדפה אישית לא רציתי לגלות
ייתכן וזה בגדר של גזל דעת כבוד הרב ?
אין שקר אבל יש הערמה, ולא נראה לי שכך אמור להיות קשר בריא עם אבא. ובכלל שקר רק מסבך, איש ישר והגון אף פעם לא מסתבך…
לא גזל. אלא אם כן שילמת על המסעדה מכספו שלא ברשותו..
האם יש לכבוד הרב מקור לעיין שבו מפורט האיסור –
[שאם שואלים אותי "איפה אתה" ואני עונה שאני רגיל להיות בשעות כאלה במקום פלוני, למרות שהייתי במקום אחר לגמרי] –
?
לא צריך מקור לכך שאדם צריך להיות ישר, בוטח בעצמו ובדרכיו, מתנצל אם נהג שלא בסדר, בעל בטחון עצמי טוב, לוקח אחריות למעשיו ונוהג כטוב והישר בעיני ה'.
להבנתי יש מן סטיגמה שבית כנסת זה טוב ומסעדה זה חייב להיות רע. אם האדם רצה לשנות קצת את האווירה ולארוז כחות חדשים (שהרי כל אדם בדרגה שלו) ולא רצה לצער את אבא שלו אם המילה "מסעדה", האם זה חייבת להיות עורמה שלילית או שהבחור דווקא עשה נכון בכדי לא לצער את אבא?
בסופו של דבר לא יצא משקר כל רווח.
השאר תגובה