מי משלם את הדמי שכירות של האורגן

רבני בית ההוראה
ב' ניסן ה'תשע"ו

אני בחור ישיבה חודש לפני פורים רציתי לקנות אורגן יקר וטוב חיפשתי מוכרי יד שניה ומצאתי כמה אנשים ואחד מהם הציע לי מחיר טוב אז סגרתי איתו הבאתי לו חצי מהכסף ועשינו הסכם שעד ר”ח ניסן הוא מקבל את הכל וכשהוא היחה צרי להביא לי את האורגן זה היה לפני פורים אז הוא אמר שאני ישכור אורגן בנתיים והוא ישלם דמי שכירות .. מגיע אחרי פורים כשהוא היה צריך להביא את האורגן אני מקבל את זה קצת שבור שזה אומר שראיתי את המסך קופץ וזה נראה שזה כבר לא כזה אורגן טוב אז אני רוצה להחזיר לו את והוא יביא לי את הכסף, והוא הסכים עכשיו השאלה מה עם הדמי שכירות של האורגן אני טוען שזה מקח טעות שאני לא רציתי כזה אורגן הוא טוען שזה דבר רגיל שקורה כאלה דברים באורגן מי צודק ??? אני ישמח אם תענו לי תשובה בהקדם תודה מראש

תשובה:

שלום רב,

גם במקרה שלא היית מבטל את המקח, היה אסור לקחת ממנו את דמי השכירות מצד ריבית.  כיון שלא חל הקנין כל עוד לא קבלת את האורגן, יש כאן המתנת מעות. ואסור היה לו להתחייב לך על שכירות אורגן בינתיים.

וכל שכן במקרה שלך שהיה מקח טעות והדין הוא שמחזיר הלוקח כל פרות שאכל כמבואר בשלחן ערוך חושן משפט ס’ רלב טו (וראה כתב סופר ס’ יו”ד פה שמחלק שם שאם המוכר ידע מהמום אין כאן הלואה אלא גזל ובזה הלוקח אינו מחזיר הפרות וכאן לא שייך זה שהרי לא מדובר על שימוש באורגן הנמכר ולא נגמר המקח לגמרי עד אספקת האורגן ועוד שמן הסתם  המוכר לא ידע מהמום)

4 תגובות

    הירשמן:

    הרי אם הייתי יודע שיש מום זה לא הייתי קונה את האורגן הזה ולא הייתי שוכר ב 1200 ש”ח אורגן,

    יוסי ורטהיימר:

    לדעתי הכל טעות. ואין כאן שום ריבית.
    לפני שנודע שהמקח בטעות – מה שהמוכר מפצה את הקונה על האיחור באספקת המוצר היה מותר אפילו סיכמו וקצצו זאת מראש, כאמור ביו”ד סימן קע”ז סעיף י”ד ואילך.
    בנוסף, כיוון שקונה שילם כבר עבור מוצר מסוים, מספיק מקצת קנין זה להוציא מידי ריבית כנראה ב”חוות דעת” בסימן קס”ח ס”ק ל”ח, ובסימן קע”ב ס”ק י”ב, ובסימן קע”ג ס”ק י”א ובסוף סימן קס”ו, ובקונטרס הריבית הקצר של הסמ”ע אות ו’, ובשו”ע הרב דיני ריבית סעיף מ”ג.
    ולאחר שהתבטל המיקח, ונמצאו מעות הראשונות שהם הלואה – ג”כ אין כאן חשש ריבית במה שהמוכר הלווה נותן ללוקח המלווה דמי שכירות, כיוון שהיה נותן לו את זה גם אילולי ההלוואה, שהרי כשנתן את זה חשבו שהמקח קיים. וגם אין זה דבר של פרהסיא ומותר כאמור ביו”ד סימן ק”ס סעיף ד’.

    רבני בית ההוראה:

    לצערי אין הרבה מה לעשות. כך היא ההלכה כפי שהסברתי בתשובה.

    רבני בית ההוראה:

    עיין ש”ך קעז ס”ק לו ותראה שבאופן שהמלוה מרוויח לו זמן עבור הקנס הוא רבית גמור ועוד שמה שלא סיכמו מראש מגרע שכוונתם לתת להרווחת הזמן וכן לא שייך בזה היתר הריב”ש שאינו בכלל המקח וכמבואר בגר”ז מו ועוד שבפורע ההלואה בפרות והקנס במעות גם לא שייך היתר הריב”ש
    ב קס”ח לח לא קשור כמ”ש הוא עצמו דאחריות עליו וכו’ יש חיוב הגוף וכו”
    וכן קעב ס”ק יב דבשעת פסיקה לא היה שוה יותר וכן קעג יא מדובר על יוקר במקח ולא על כסף נוסף ועוד אצלינו התחייב לספק אורגן ובאמת ליוקר כאן היה מועיל כי אולי מדובר ביש לו אמנם לא נכנסתי לזה כי זה לא מתיר לתת כסף על הרווחת הזמן (ואפ’ שיש מתירים באכילת פרות כאן אינו אפ’ אכילת פרות אלא שכירות חפץ אחר ואפ’ זה לא, אלא כסף נוסף שגם אם הוא לא ישכור אורגן הוא התחייב לו וחוץ מזה אינו נראה לי להתיר גם באכילת פרות )
    ג כל זה מיותר אחרי שנתבטל המקח כמו שכתבתי ומש”כ אינו דבאכילת פירות גם חשבו שהמקח קיים וכמובן אין לזה שום קשר לק”ס גם על צד קיום המקח שכאן קצץ על הרווחת הזמן

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *