שאלה:
אני בעל עסק בקליפורניה. כל העובדים גויים. אני מתחיל לשמור שבת. העסק חיב לעבוד בשבת.
מה ההלכה לגבי זה?
תשובה:
שלום רב,
אשריך שזכית להתקרב ולשמור שבת, שהיא אות ברית בינינו לבין הקדוש ברוך הוא.
קשה מאד להשיב לשאלתך, כאשר אין מספיק פרטים. אך אנסה להשיב באופן כללי.
א. לכתחילה, יש להכניס לעסק שותף גוי, ויתנה עם הגוי קודם השיתוף, שהישראל אינו רוצה בעבודה בשבת, והגוי ע"ד עצמו ולעצמו הוא עובד בשבת ואין לישראל חלק בעבודתו ובשכרה. והישראל עובד באחד מימי השבוע לעצמו,ונוטל כל שכר אותו היום לעצמו.
ב. גם בהיתר זה יש מהפוסקים שפקפקו משום חשש ש"אם נפתח פתח היתר אפי' כנקב מחט של סדקית, כבר יופתח פתח כפתחו של אולם וכל החנויות יפתחו בשבת, ושם שבת ישכח מפיהם ומפי זרעם", ואין לסמוך על היתר זה אלא בשעת הדחק, כאשר אין אפשרות אמיתית לשמור שבת בעסק.
ג. גם בהיתר זה, יש צורך שידעו באופן ברור כמה שכר מתקבל מיום השבת וכמה מימי החול שברשות הישראל, ולא יטול הישראל אלא את חלקו בשכר כל היום שעבד לבדו, כדי שלא יהיה זה נראה הערמה בעלמא.
ד. באופן שהישראל אינו עובד בעסק כלל גם בימות החול, יש מקום להקל וליטול שכר בשוה, כיון שמה שעובד הגוי בשבת, הרי עושה זאת על דעת עצמו, בכדי להרויח יותר.
ה. אף אם בפועל עובדים בשבת בבית המסחר הפועלים ולא הגוי בעצמו, ופועלים אלו הם פועלים גם של הישראל, מכל מקום מאחר והם פועלים השכורים לכל ימות החול ולא רק לשבת, יש להתיר בזה.
ו. לצורך היתרים אלו, די שיהיה הגוי שותף אף באחוזים מעטים, ואין צורך שיהיו שותפים מחצה על מחצה.
ז. בכל זה יש להזהר שלא יהיה חשש מראית העין, וכגון שהכל יודעים שיש לנכרים חלק בבית מסחר. וכן אם היהודי אינו יושב בחנות כלל, גם לא בימי החול.
ח. יש צורך לכתוב שותפות זו בשטר, בכדי שיהיה לה תוקף הלכתי, ולא יראה כהערמה בעלמא.
מקורות:
א. שו"ע סי' רמה ס"א.
ב. חלקת יעקב (או"ח סי' ס). וכ"כ מהרש"ק בהאלף לך שלמה (סי' רכט) ובשרידי אש (ח"א סי' כג).
ג. אג"מ או"ח א סי' צ, ואו"ח ב סי' סה.
ד. רמ"א (סי' רמה ס"א) הביא דעת הר"ן כן, וכתבו הפוסקים שמדברי מרן השו"ע נראה דפליג עליה ולא ס"ל הכי. אמנם רבים מהאחרונים נקטו עיקר כדעת הרמ"א, כמ"ש הב"ח (סי' רמה ס"ב), ובשו"ת דברי מלכיאל (ח"ד סי' ד) והחתם סופר (או"ח סי' נח), ועוד.
ה. אגרות משה (או"ח ב סי' סה).
ו. נוב"י תנינא או"ח כט ועוד.
ז. אג"מ שם ונוב"י שם.
ח. אג"מ או"ח א סי' צ.
יש לציין, שלכל הסעיפים הנ"ל הארכנו להביא מקורות וביאורים בספרנו משיב משפט (ח"א סי' ג).
