שלום לכם כבוד הרב (אשמח אם יאמר לי את שמו כשיענה. ייש"כ)!
אני מתפלל בישיבה לפני בחור שמאריך מאד בתפילתו עד אמצע או יותר מחזרת הש"ץ, ואני מסיים בד"כ בערך 2 דק' לפני חזרת הש"ץ, ומאד קשה לי לחכות את כל הזמן הזה במיוחד בישיבה שעייפים מאד ואכמ"ל.
האם יש היתר כלשהו לפסוע עושה שלום לפניו? אציין שרמזתי לו פעמים מספר שתפילתו הארוכה מקשה עלי, אך לצערי כנראה לא הבין או שמעדיף שלא להבין ולא נכנסתי לסוף דעתו.
תודה שבוע טוב.
תשובה:
שלום רב
המלצה ראשונה, במקום לרמוז לו תשוחח איתו בנעימות ותצי לו להחליף מקום, כך הבעיה תעלם מאליה. אני באופן אישי תמיד מעדיף שיחה ישרה נעימה ונינוחה על פני רמזים.
לעצם הענין, לכתחילה אין כל היתר, אולם במקום טורח גדול, אם תוכל לפסוע לצדדיו ולא לאחורה ממש יש להקל. בפרט אם הוא עומד עם סטנדר ובצירוף הספסל יש מחיצה עשרה טפחים [תלוי בצורתו של הספסל ופרטים נוספים] אבל גם לולי זאת.
הרב ירוחם ארלנגר.
מקורות:
באשל אברהם בוטאטש בסי' קב נקט בפשיטות שהטעם העיקרי לאיסור זה הוא משום בילבול דעת המתפלל, ומשום כך כתב שאם עיניו עצומות אין איסור. על פי זה כתב בציץ אליעזר ח"ט סי' ח והביא לכך מקורות נוספים, שבזמנינו שדעתם של הבריות מוסחת כל הזמן והתפילה בלאו הכי אינה בכוונה הראויה, יש להקל גם כשעיניו אינן עצומות. אמנם בביאור הלכה שם מבואר לכאורה שחשש גם לטעם השני בפוסקים שאסור להפסיק בין השכינה למתפלל אבל לדעת האחרונים הנ"ל זה אינו הטעם העיקרי, והמיקל לסמוך על דבריהם כאשר מדובר בטירחה יתירה, יש לו על מה לסמוך, בפרט אם פונה לצדדים שכמבואר במשנה ברורה שם יש שהקילו בזה תמיד וכתב שיש לסמוך עליהם בשעת הדחק. וע"ע תשובות והנהגות ח"א סי' עו שכן המנהג להקל בזה לצדדים בשעת הדחק ושאם המתפלל מאחוריו מאריך בתפילתו נחשב הדבר כשעת הדחק, וראה אשל אברהם שם שמיקל לצדדים אפילו לכתחילה.
