שלום לרב
ילדה בכיתה ב' שנמצאת בצהרון חשבה שכולם כבר בירכו כולן ברכת המזון
אז היא בירכה לעצמה בשקט
ואחר כך המורה אמרה לכולן לברך והעירה לה שהיא לא מברכת – אז היא אמרה לה שהיא טעתה והיא ברכה כבר
אז המורה אמרה לה לברך שוב
הילדה אמרה שהיא חושבת שזה ברכה לבטלה, אז המורה אמרה שזה גם עבירה לא להקשיב למורה.
מה הילדה צריכה לעשות? להקשיב למורה ולברך ברכה לבטלה או לא להקשיב?
(למעשה היא בירכה בלי לומר שם ה', אבל השאלה מה לומר לה לעשות במקרה דומה)
תשובה:
שלום רב.
ראשית, כל הכבוד לילדה, היא נהגה באופן מחוכם המעיד על תבונה ובגרות.
נראה לי שכדאי מאוד לחנך את הילדה לשוחח עם המורה באופן שמשדר אמינות, דבר שיגרום למורה להאמין לה בכל מקרה [זהו חינוך חשוב ללא קשר לנושא האמור]. אני כמעט משוכנע שאם היא היתה אומרת בהתנצלות שחשבה שכבר בירכו ולכן היא בירכה דבריה היו מתקבלים. ככל הנראה היא לא ידעה לבטא את עצמה נכון ודבריה היו נשמעים למורה כחוצפה וכשקר. לעצם הענין, עדיף להתחמק מהשאלה. משום שבאופן כללי עלינו להשריש אצל הילדה שהיא חייבת לשמוע ולקבל את דברי המורה במלואם, אחרת אין סיכוי שהיא תתחנך על ידה, ומאידך כאן נקלענו למצב שלא מאפשר להורות לילדה לברך ברכה לבטלה. ניתן להחמיא לה על מה שעשתה תוך כדי שמדגישים בפניה את חובת הציות להורים ומורים.
בהצלחה ורוב נחת.
