1 ידוע לי שלבנות יש חיוב להתפלל תפילת שחרית, מאוד ההיתי רוצה, אבל היצה"ר שלי מאוד גדול בענין הזה, קשה לי מאוד לקום בבוקר ואני קמה לעבודה בסביבות 10:00 11:00, מה אני יכולה לעשות? אפשר רק להגיד את ברכות השחר, לדלג עד ברכת המאורות ומשם את המשך התפילה עם שמונ"ע ואז לחזור לברוך שאמר (ברכות דזמרה), יש כזו אפשרות? (לא עשיתי את זה, אני רק שואלת)
2 יוצא לי שאני שומעת ברח' קדיש מביהכ"נ או מישיבה, האם אני צריכה לעצור ולענות לקדיש? זה יוצר אי נעימות שאני נעצרת ברח'…גם מפני הצניעות. ובכלל גם לגברים.
תודה רבה!
תשובה:
שלום רב,
1. את צריכה להשתדל להתפלל בזמן את כל התפילה כסדר. אם קרה שקמת מאוחר שאינך יכולה להספיק שמונה עשרה קודם סוף זמן תפילה, אזי עדיף להתפלל פסוקי דזמרה (והכי חשוב זה ברוך שאמר, אשרי וישתבח), ואח"כ קריאת שמע ושמונה עשרה. כלומר, אם אין זמן גם לברכות ק"ש – יוצר אור ואהבה רבה. [אגב, סוף זמן תפילה הוא בערך בשעה 10.24].
2. בכל מקרה אם את חשה שלא בנוח אינך מחוייבת לשמוע. ואם בכל זאת את שומעת יתכן שבנשים אין חובה לעמוד.
מקורות:
1. אכן יש מחלקות בחיוב נשים בתפילה. לדעת הרמב"ם חיוב זה הוא מדאורייתא, אולם די בבקשה אחת ביום, ולאו דווקא שמונה עשרה. ולפי שיטה זו כתב המגן אברהם שיתכן שגם חז"ל לא חייבו יותר מזה. אולם דעת הרמב"ן שחיוב תפילה הוא מדרבנן. וחז"ל קבעו את זמני התפילה ותיקנו גם את תפילת י"ח. ולפי שיטה זו קבעו שם נשים חייבות בתפילה, כלומר, לא יועיל רק בקשה אחת אלא צריכים להתפלל כל יום את תפילת י"ח במועדו. (כלומר, עד סוף זמן תפילה). ופסק המשנה ברורה שהעיקר כשיטת הרמב"ן. (ראה משנה ברורה סי' קו ס"ק ד'.
לגבי נשים המטופלות בילדים, כתבו הפסוקים להקל שיוכלו לסמוך על המגן אברהם, ולומר ברכות השחר וכד', ורק לאחר מכן להתפלל. ראה בפסקי תשובות שם שהביא משו"ת יביע אומר ח"ו או"ח סי' יז, שו"ת אז נדברו חי"א סי' מח, והליכות שלמה תפילה פ"ב הערה ה'. וכן הביא ציטוט מדברי בנו של החפץ חיים: "אמי ז"ל כמעט ולא התפללה כל זמן שלא יצאנו מתחת ידיה באמרה לי כי אבי פטרה מזה משום שהיא עוסקת בגידול בניה". כלומר היתר זה נועד לאישה המטופלת בילדיה. אבל לא לאישה המכורבלת בשמיכה…
2. העדיפות של פסוקי דזמרה על ברכות ק"ש הם רק בנשים משום שהם מחוייבות בפסוקי דזמרה ואינן מחוייבות בברכות ק"ש, ראה משנה ברורה סי' ע' ס"ק ב'.
3. הסיבה שעומדים עם הציבור בקדושה, הוא מפני שלא יראה כפורש מן הציבור בשעה שאומרים לקב"ה קדושה. לכן אין כל חובה לשמוע. אולם בנשים אפשר שבכל מקרה זה לא נראה כפורש מן הציבור.
