בס"ד
תלמוד בבלי מסכת ראש השנה דף לד ע"ב:"כשם ששליח צבור חייב כך כל יחיד ויחיד וכו'….. – כך מוציא את הבקי."
גם רבן גמליאל וגם חכמים מכירים בכך שיש כפילות בתפילה. תפילת היחיד ותפילתו של הש"ץ,
לדברי רבן גמליאל, עיקרה של תפילה היא תפילת הש"ץ. תפילת ה"צבור", היינו תפילת היחידים בלחש, מיועדת רק כדי שש"ץ יסדיר באותו זמן תפילתו. חכמים אומרים, שעיקר התפילה היא תפילתם של היחידים, ואילו חזרת הש"ץ, מיועדת להוציא רק את מי שאינו בקי.
א. מדוע לא יכול הש"ץ להסדיר תפילתו קודם להתכנסות בבית הכנסת?
ב. בזמן שאין עוד צורך בכך כלל, כשיש מחזורים וסידורי תפילה ביד כל אחד, ואין הש"ץ צריך להסדיר דבר, מה טעם הצריכו את כל היחידים להתפלל לשם כך? (ובכלל, יכלו להציע ליחידים תעסוקה אחרת בזמן שהש"ץ מתכונן, כגון, שיעסקו בלימוד תורה! ).
ג. מדוע לא התקינו תפילת ש"ץ רק בשביל אותם שאינם בקיאים?
ד. כיום, שהכל בקיאים, מה טעם משמרים את המנהג הזה?
(אמת ,יש כלל בתקנות חכמים שגם אם בטל הטעם אין בטלה התקנה, אבל זה מפני שאנו אומרים שלא תמיד ידועים לנו כל טעמי התקנה.)
ה. אך במקום שאין כלל טעם לקיומה של תקנה, מדוע אין היא עשויה להתבטל?
תשובה:
א. חכמים נתנו כלל ברור שיתפקד תמיד, אם נחייב את הש"ץ להסדיר תפילתו קודם לכן, זה יועיל רק לחזן קבוע ורק אם הוא יזכור לעשות זאת וכו' וכו'.
ב. ההלכה היא כדברי חכמים שהחזן מוציא ידי חובה רק את מיש אינו בקי, כך שאין טעם לשאול על זמנינו… לגבי עצם מה ששאלת לגבי הציבור לדעת ר"ג אינני יודע, אבל דבר אחד אני יודע, שכל הטעמים האלו בגמרא הם רק על פי הפשט, על פי סוד יש תיקון מיוחד לתפילת היחידים בבחינת מידת הבינה, ויש תיקון מיוחד בתפילת הש"ץ בבחינת מידת החכמה.
ג. הציבור כולו מורכב ממגוון שלם של אנשים וכולם מחוייבים אחד לשני, חכמים לא רצו לשלוח חצי מהציבור הבית ולהשאיר בבית הכנסת רק חלק מהאנשים. כמו כן חשוב לדעת, שמלבד עצם הענין של חזרת הש"ץ כללו חכמים אמירת קדושה וברכת כהנים שהם משותפים לכולם.
ד. יש כלל מאוד חשוב בתקנות חכמים, שאף שבטל הטעם לא בטלה התקנה, וכאן ניתן בקלות להבין את זה על פי האמור לעיל אות ב.
בגמ' בעירובין כא ששלמה המלך אמר על כל דבר ודבר של סופרים חמשה ואלף טעמים. נמצא שהטעם הנגלה לנו בתקנת חז"ל אינו הטעם העיקרי והיסודי שלהם. כמו כן ויעויין במשך חכמה פרשת בא על הפסוק החודש הזה לכם שכתב: "מקובלים אנו מרבינו הגר"א, שאם כי חז"ל פירשו טעמם בכל זאת עוד השאירו טמונים בסתר לבבם טעמים לאלפים".
הדבר בא לידי ביטוי נרחב בחכמת הקבלה. לעיתים ענינים שעל פי תורת הנגלה אינם אלא מנהג בעלמא שאין בו חיוב כלל, על פי חכמת הנסתר גנוזים בהם ענינים גבוהים. כך הוא לגבי אכילת כרפס בליל הסדר, שעל פי תורת הנגלה הסיבה לכך היא כדי שלא ישנו התינוקות, ועל פי חכמת הנסתר זהו אחד השלבים המרכזיים בתיקון העולמות העליונים על פי מעשינו בליל הסדר ולא ניתן כלל לדלג על השלב הזה.
דוגמא נוספת לכך היא תפילין של רבינו תם, שאף שעל פי תורת הנגלה נפסקה הלכה כרש"י ואין כל צורך בהנחתם, על פי סוד תיקונם גבוה מתינוקם של תפיליןם של רש"י, והכרח גמור הוא להניחן לצורך תיקון העולמות [כמובן, דברים אלו נמסרו למקובלים המבינים בענינים אלו].
