שאלה:
יש לי ספר לימוד בנושא מתמטיקה שלומדים ממנו באחת האוניברסיטאות , אני לומד בו לשם תחביב ולא בגלל שאני לומד באוניברסיטה ורוצה לקבל תואר וכדומה, ולא בגלל שאני רוצה כעת בשעת הקריאה לדעת איך מחשבים תרגיל מתמטי מסוים , האם מותר לקרוא בספר בשבת ?
תשובה:
אף שמותר ללמוד חכמות בשבת לשם לימוד החכמה בעלמא, במתמטיקה באופן ספציפי שדרך הלימוד היא על ידי כתיבה, כדאי להמנע, ככל אותם אופנים שאסרו חכמים מחשש שמא יכתוב.
ראה פסקי תשובות אורח חיים סימן שז אות ה שכתב:
שערי תשובה סק"א: וכתב בברכי יוסף (סק"ב) בשם שו"ת הרדב"ז (ח"ב סימן תר"ץ) שאסור לקרות בספר בשבת כדי להכיר מקום הצריך הגהה להגיה אותו למחר, אבל אם מתכוין לקרות ואם ימצא טעות יגיה למחר מותר. ובטעם הדבר כתב הרדב"ז (שם) בזה הלשון: "ולא חיישינן דלמא אתי לכתוב בשבת, דבשלמא להטות הנר דבר קל הוא לעשות לפיכך גזרו, אבל להביא הקולמוס והדיו לא חיישינן, דאתי לאדכורי וכו', אבל לקרות לכתחילה להגיה אסור ודמיא להא דאמרינן אסור לאדם לפקוד שדותיו כדי לראות מה הם צריכים וכו', הכא נמי כיון שהוא מתכוין להגיה ודאי אסור, אבל אם מכוין לקרות ולהגיה מסתברא שהוא מותר" עכ"ל.
וגדולי הדורות האחרונים נשאו ונתנו הרבה בדבריו, ומסקנת דבריהם:
אדם אשר מקצועו ופרנסתו ממלאכת ההגהה או עריכת ספרים וכתבי יד, אם ניכר שקורא כדי להגיה ולתקן את הצריך תיקון, אסור הדבר בהחלט, ואף שמדובר בספרי קודש, מכל מקום לדידיה אינו בגדר 'חפצי שמים', אלא עיסוק לצורך פרנסתו, ויש בו משום 'ממצוא חפצך' ו'עובדין דחול'.
ואם אינו ניכר מתוך מעשיו שקורא על מנת להגיה ולתקן, הגם שכוונתו לכך, המקיל יש לו על מי לסמוך, אך כיון שסתימת דברי הרדב"ז מורה להחמיר, וכן הכרעת רבים מהאחרונים, לכן למעשה לא יעסוק בכך אא"כ כשכוונתו גם לצורך עיון ולימוד, ולא לשם הגהה גרידא, אך יזהר שלא יהיה ליד השולחן שעליו נמצאים כלי עבודתו (מכשירי מחיקה וכתיבה וכדו') כדרכו בימות החול.
וכשאין מקצועו ופרנסתו מכך, אין חשש שיקרא ויעיין בספרים וכתבי יד ועלי הגהה וכדו', כיון שעיקר כוונתו לצורך עיון ולימוד, והגם שכוונתו גם לצורך הגהה, אין בכך איסור, ואפילו יסמן לעצמו על ידי קימוט הדף או הנחת פיסת נייר במקום הצריך תיקון או הוספה, אין בו חשש.
