שאלה:
לכבוד הרב שליט"א,
בשולחן ערוך אורח חיים סימן שכ"ח סעיף ל"א נלמד
'צפורן שפרשה וציצין, שהן כמין רצועות דקות שפרשו מעור האצבע, סביב הצפורן, אם פרשו רובן כלפי מעלה ומצערות אותו, להסירן ביד, מותר'
מהו הפירוש של 'כלפי מעלה'. האיך זה נראה?
מה ביאור התנאי הזה?
מהו הגדר של 'מצער', מי בעינן צער פיזי או שמספיק צער רגשי?
תשובה:
שלום וברכה
למעשה הנושא הזה הוא מבוכה כבר בראשונים, מחלוקת גדולה מה זה כלפי מעלה כפי שהביא השו"ע שם, ובמשנה ברורה שם כתב שכיון שאין בזה הכרעה יש להחמיר בכל מקרה שלא לתלוש אפילו פירשה רובה. אמנם במקום צער הרוצה לסמוך יש לו על מה להקל כשפירשה רובה לתלוש בידו, כפי שמבואר בשמירת שבת כהלכתה פרק יד סעיף ס.
צער הכוונה כאב.
יש מקור מפורש ש'צער' זה דווקא כאב?
מצינו בהלכות אחרות שזה ל"ד כאב, אלא אפי' צער רגשי.
כך נראה בפשטות. אינני יודע מה צער רגשי יש כאן.
רציתי להבין מה הכוונה "רוב הציפורן".
האם הכוונה "רוב החתיכה התלושה" או רוב הציפורן ממש (דבר שבקושי מצוי)?
רוב החתיכה.
השאר תגובה