שאלה:
שלום וברכה,
מישהו הפקיד סכום כסף לבן שלו, שהיה מיעוד להיות מחולק בין הנכדים בזמן הנישואין של כל אחד. הוא מפקיד את הכסף אצל בנו ואומר לו "כשהילדים יתחתנו אתה תתן לכל אחד ואחד כך וכך". הוא לא הדגיש לו אם אפשר להשקיע את הכסף הזה בינתיים, כדי שיוציא פירות, והסבא נפטר מאז. אבל, איך שהבן מכיר את אבא שלו, ברור לו שהסבא לא היה מסרב את השקעת הכסף, להיפך.
1. האם מותר לבן להשקיע את הכסף ?
2. אם עשה כן, למי שייכים הרווחים ? לנכדים או לנפקד ? ומה הדין במקרה של הפסד ?
תודה
תשובה:
שלום וברכה,
1. לכתחילה אסור להשקיע את הכסף, כיון שהכסף עלול לרדת לטמיון. ורק בהשקעה בטוחה לגמרי, כמו רכישת נדל"ן שהקרן קיימת מותר להשקיע לטובת הנכדים.
2. אם מקבל הכסף השקיע את הכסף, אם בדעתו הייתה ללוות את הכסף ולהשקיע לעצמו ולא לטובת הנכדים, הרווחים שייכים לו, וכן אם אירע הפסד חייב להשיב את הקרן לנכדים וההפסד עליו בלבד. אם השקיע בסתם ולא חשב שלווה את הכסף לעצמו הרי ההשקעה שייכת לנכדים, והרווחים וההפסדים על הנכדים.
בהצלחה.
מקורות:
בגמרא ב"מ ע, א ובשו"ע סימן רצ ס"ח מבואר שכסף שהופקד ליתומים מותר להשקיע אותם דווקא בדברים שהקרן בטוחה ביותר ולא להשקיע בדבר שיש בו סיכון. ולכן מקבל הכסף צריך להשקיע אך ורק בדבר שהוא בטוח.
2. ראה שו"ע סימן רצב סעיף ז ובסמ"ע שם ס"ק כג.
אם השקיע בסתם, והפסיד, למרות שאסור היה לו, ההפסד על הנכדים ? ואינו חייב להחזיר ? הרי סוף כל סוף, לא שמר את הפיקדון ?
אם השקיע בסתם ולא היה לו רשות להשקיע, הרווחים שייכים לנכדים, וההפסדים על המשקיע. כדין שליח ששינה שאם הרוויח הרווח למשלח, ואם הפסיד ההפסד לשליח. ולכן אם היו הפסדים חייב לשלם לנכדים.
השאר תגובה