שאלה:
לכבוד בית הדין, יש לנו שאלה ממונית, וסיכמנו שני הצדדים שנעלה את זה לכאן, וינהגו כפי התשובה שתתקבל:
וכך סגנון השאלה שהוסכם על ב' הצדדים:
לאבי מורי זצ"ל הכ"מ היה כולל ועמותה לרישום דתות
היה אחד שהיה רשום אצלו לקבל דתות הוא קיבל שיקים על סכום כ600ש"ח
הוא לא הפקיד את השיקים בזמן. ועבר כמעט שנה וחצי מכתיבת השיקים
כרגע הוא מבקש שהעמותה תשלם לו
יש לציין שחשבון הבנק של העמותה נפתח מחדש והשתנו חברי העמותה
האם מותר לקחת כספי צדקה מהעמותה לתת לו?
והאם בכלל יש חיוב לתת לו שהרי לכאו' הזיק לעצמו בזה שלא הפקיד את השיקים בזמן?
האם זה נחשב חוב של אבי מורי זצ"ל?
ישר כח וכוט"ס
תשובה:
שלום וברכה,
חייבים לשלם לאברך שמחזיק בידו צ'קים שלא נפדו. החוב הוא של העמותה ולכן החוב עומד בתוקפו גם שהחליפו את חברי העמותה והחשבון נפתח שוב.
בהצלחה.
מקורות:
בשו"ע סימן קח מבואר שאם הוציא על היתומים שטר בכתב ידו, טענינן פרוע ליתומים. אלא אם כן זה תוך זמנו, או שנידוהו שישלם ומת בתוך זמן נידויו, או שהודה לפני מותו שלא פרע. ואם הוציא שטר בעדים שודאי החוב לא נפרע, חייבים היורשים לשלם כנכסי אביהם. ויש לדון בצי'ק מה דינו האם ניתן לטעון טענת פרוע נגד צ'יק. ומצאנו בתומים סימן סט ס"ק ה כתב ששטרות ווקסל"ך שלי דינא דמלכותא לא יכול לטעון פרעתי ויוכל לגבות בערכאות מקפיד שלא להניח ביד המלווה ולכן לא יכול לומר פרעתי, וכן הסכים עימו בנתיבות חידושים שם ס"ק ו. ולפ"ז בצ'יק שיכול להוציא בערכאות ובהוצל"פ אפילו שעבר זמנם, ואדם מקפיד שלא להניח צ'יק ביד חברו אם פרוע את הצ'יק, ןלכן לא יכול לטעון פרעתי, ולכן גובה מהיורשים. וא"כ לא טענינן פרוע כשמת הלווה, ולכן חייבים היורשים לפרוע את הצ'קים שמוציא נגד העמותה.
העובדה שעבר זמן רב ולא תבע את חובו לא מפסיד את כספו, וכמו שמצאנו בשטר ישן כמבואר בשו"ע סימן סא סעיף ט, ושם מבואר שיש לבית דין לחקור ולדרוש מדוע השהה את השטר בידו זמן רב.
שכחנו להוסיף שהאברך הנ"ל לא היה בכולל, אלא רק היה רשום דתות, ולכן ע"פ הוא לא יכול לדרוש את מילגת הדתות כיון שהמילגה ניתנת לעמותה, השאלה האם עצם זה שכתבו לו צ'יק הופך את זה לחוב?
בכתיבת הצ'יק נעשה בעל חוב לשלם, ולכן האברך יכול לדרוש פירעון הצ'יק.
השאר תגובה