שאלה:
בעיני זה פלא שלא ראיתי שום התייחסות לזה, אבל השנה נחגוג שמחת תורה למרות שלא קראנו את כל התורה (להתפלל במניין היה אסור לאורך כל ספר שמות). האם זה עדיין הגיוני לחגוג שמחת תורה כרגיל?
תשובה:
הגיוני מאוד. ראשית, עיקר עיצומו של יום הוא שמיני עצרת, חג זה מדאורייתא גם בזמן שהיה מנהג ארץ ישראל לסיים את התורה כל שלוש שנים, וגם לגבי עצם מנהג החתן תורה וחתן בראשית, כיון שרבים קראו, בארץ ישראל ודאי היה רצף מנינים גם אם לא בכל מקום, ודאי שעם ישראל ככלל סיים את התורה כמו בכל שנה.
שיהיו בשורות טובות.
לגבי החג עצמו לא שאלתי – רק לגבי מנהגי שמחת תורה. אם הבנתי את התשובה נכון, אתם בעצם אומרים שחוגגים סיום התורה במניינים שבכותל המערבי ובמערת המכפלה, המקומות היחידים שהיה אפשר להתפלל במניין לאורך כל השנה (אני מניח שאלה שקיימו מניינים בניגוד להוראות לא נחשבים)?
היו המון מניני חצרות כפי כל הכללים, מדוע שאלו לא יחשבו?
גם מנייני חצרות לא הותרו לאורך כל התקופה. היו לפחות כמה שבועות שהיה אסור להתפלל במניין גם בחוץ.
אינני זוכר, ובכל מקרה אם זה נעשה באחריות ובצורה נכונה זה היה בסדר.
מנייני מרפסות, והיו כאלו לאלפים, לא נאסרו באף שלב. כמו כן היו מניינים במלונות קורונה.
השאר תגובה