חמץ לאחר הפסח לעומת מכירת חמץ גמור בבית

רקע לשאלה:
א] בהנחה שכמות החמץ הגמור שחלילה נמצאת בבעלות יהודי,
כן משפיעה על כמות או גודל העבירה על איסור בל יראה ובל ימצא.
ב] בהנחה שיש סיבה לא להקל בחמץ גמור מכור לגוי, שעבר עליו הפסח.
השאלה:
האם לא עובר על:
1] ביטול מצות עשה של ואהבת לרעך כמוך.
2] איסור דאורייתא של לפני עיוור לא תתן מכשול.
כאשר קונה יותר חמץ גמור שעבר עליו הפסח, מבעל מכולת.
שהרי סביר להניח,
שבעל המכולת יתכונן למוצאי פסח,
לפי הכמות חמץ גמור שנמכרה לו לפני הפסח,
ולכל הפחות לפי זאת שנקנתה ממנו במוצאי הפסח.
ולכן יגדיל, עוד בשנה הנוכחית, ולכל הפחות מהשנה הבאה והלאה,
את מלאי החמץ הגמור הנשמר אצלו בחנות במשך הפסח עד למוצאי פסח.
תודה.

מחילה, ניסחתי לא תקין את השאלה.
ניסוח מחדש:

רקע לשאלה:
בהנחה שכמות החמץ הגמור
שחלילה נמצאת בבעלות יהודי,
כן משפיעה על כמות או גודל
העבירה על איסור בל יראה ובל ימצא.
אז לכאורה ברור שהכמות הזאת משפיעה,
גם על מידת החשיבות של ההידור שלא למכור לגוי חמץ גמור בפסח.
ויש הידור שלא לקנות חמץ מכור לגוי לאחר הפסח.

עדיין לא ברור למה ההידור שלא למכור לגוי חמץ גמור בפסח,
חמור הרבה יותר, מההידור שלא לקנות חמץ מכור לגוי לאחר הפסח,
כאשר לכאורה יש בכך עבירה על:
1] ביטול הידור מצות עשה של ואהבת לרעך כמוך.
שהרי מכשיל אותו מלקיים את ההידור, שאתה סבור שראוי לקיימו.
2] איסור דאורייתא של לפני עיוור לא תתן מכשול, ברמת הלא להכשיל מלקיים הידורים.

כאשר יהודי קונה יותר חמץ גמור מכור לגוי, שעבר עליו הפסח, מבעל מכולת יהודי.
אז סביר להניח, שבעל המכולת, יתכונן למוצאי פסח,
לפי הכמות חמץ גמור שנמכרה לו לפני הפסח,
ולכל הפחות לפי זאת שנקנתה ממנו במוצאי הפסח.
ולכן יגדיל, עוד בשנה הנוכחית, ולכל הפחות מהשנה הבאה והלאה,
את מלאי החמץ גמור המכור לגוי, הנשמר אצלו בחנות במשך הפסח עד למוצאי פסח.
ובכך נמצא שהיהודי שאינו בעל המכולת, יהדר יותר את ההידור החמור יותר מבין 2 ההידורים,
אבל הוא יפגום בהידור מצות עשה של ואהבת לרעך כמוך,
ובאיסור דאורייתא של לפני עיוור לא תתן מכשול, ברמת הלא להכשיל מלקיים הידורים.
כי הוא יגרום ליהודי בעל המכולת, להדר פחות את ההידור החמור יותר מבין 2 ההידורים.
תודה.