צחצוח שיניים בשבת

סחיטה זה דיון, מצד אחד ניילון לא סופג, ומצד שני כיון שזה סבוך יש מים בין הסיבים ויש שחששו בזה לסחיטה.

משנה ברורה סימן שכו ס"ק ל
(ל) והוי נולד – ודמי לריסוק שלג וברד שנתבאר לעיל בסימן ש"כ שאסור ג"כ מטעם זה ועיין במ"א שכתב בשם ש"ג שיש מתירין בזה דס"ל דמה שאסרו חז"ל לרסק שלג וברד הוא משום גזירת סחיטת פירות העומדין למשקין שאף השלג וברד למימיהם הם עומדים וא"כ בורית ושאר חלב שאינם עומדים למשקין מותר לכתחלה ועיין בספר תפארת ישראל שכתב דבבורית שלנו שהיא רכה לכו"ע אסור משום ממחק וכעין מה דאיתא לענין שעוה בסימן שי"ד סי"א ע"ש וכן מצאתי בספר דברי מנחם בשם המעש"ר בפ' כ"ב מהלכות שבת דין י"ג דהוא ממרח וממחק והוא אב מלאכה ופסיק רישא וכו' והוא פשוט ויש להזהיר העם ע"ז מאד עכ"ל ולבד כ"ז משמע ברש"י דף נ' ע"ב דבורית משיר השער וכ"כ הר"ן וכן הוא מנהג כל ישראל להחמיר בזה:
לגבי מברשת שיניים החמירו יותר, כי זה מאוד צפוף בשונה מאסלה. ראה ארחות שבת יז, כט, שש"כ יד לט.
הגר"ע יוסף כתב שניתן להתיר למי שמצטער בכך, אבל לכתחילה להחמיר בדבר.