שאלה:
החברותא שלי ואני הבנו כך:
לגבי מעריב:
אם אדם התחיל סעודה גדולה מהחצי שעה שלפני צאת הכוכבים – הוא עשה באיסור, ועליו לקרוא ק"ש מייד בצאת הכוכבים, אך לגבי התפילה זה תלוי.
אם יש לו שהות אחרי הסעודה – לא חייב להתפלל עכשיו.
לגבי מנחה:
אם אדם התחיל סעודה מהחצי שעה שלפני זמן מנחה קטנה – הוא עשה באיסור, ועליו להתפלל מנחה מייד, אף אם יש לו שהות אחרי הסעודה והוא יספיק לסיים הכל עד לפני שקיעה.
שאלה ראשונה: האם הבנו נכון?
שאלה שניה: למה הדין בתפילת מנחה יותר חמור מתפילת מעריב?
תשובה:
שלום וברכה
נכון מאוד כמבואר בסי' רלב וסי' רלה, בטעם הדבר, בבית יוסף סי' רלה נראה שהוא משום שתפילת ערבית רשות [בשונה מק"ש שהיא דאורייתא], ועוד יש להוסיף בזה שזמנה כל הלילה ואין חשש כל כך שימשך ולא יתפלל.
