ביטול בשישים בחלב שנפל על חתיכה

שאלה:

שלום,
אני יודע שההלכה היא שאם איסור נפל לתוך היתר, התבשיל מותר אם יש בהיתר פי שישים יותר מכמות האיסור. אמנם אני לא ראיתי התייחסות לזמן שלוקח לאיסור להתערב בתוך ההיתר : הדבר תלוי אם האיסור נוזלי או לא, וכן אם ההיתר נוזלי או לא, וכן הדבר תלוי בחום התבשיל. נראה לי ברור שדם או רוטב של איסור יתערב יותר מהר בתוך מרק רותח מחתיכת בשר בתוך תבשיל שיש בתוכו חתיכות גדולות של תפוחי או כרוב והתבשיל אינו על אש קטנה. האם בכל מקרה של ביטול בשישים, צריך להתחשב בכל הנתונים האלה או ניתן להתיר בכל אופן שהכמות של היתר גדולה פי שישים מכמות האיסור ? במקרה שהדבר אכן תלוי בכל זה, אשמח למקורות.
תודה

תשובה:

שלום וברכה

הנושא של ביטול בשישים בעיקרו מדבר על בליעת טעם, ושם נכונה שאלתך, כלומר עצם התערובת יש בה כבר כדי לבטל את ממשות הזו, מחמת עצם היותה מעורבת בה בכמות זו, לגבי בליעת הטעם אזי באמת לא תמיד ההתפשטות שווה, ובעיקר החילוק הקיים הוא לגבי חתיכה בולטת מתוך הרוטב שעליה נשפך חלב, האם אנחנו מודדים שישים ביחס לכל הסיר או ביחס לאותה חתיכה שהיא עומדת לעצמה, ואם ביחס לחתיכה, האם היא עצמה נעשית כולה כחתיכת נבלה ועכשיו ביחס לשאר הסיר אני צריך שישים כנגד כל החתיכה. וכאן יש גם משמעות לניעור והעירבוב המהיר ככל מה שהעלית.

מקורות:

שולחן ערוך יורה דעה הלכות בשר בחלב סימן צב סעיף א – ג

כזית בשר שנפל לתוך יורה של חלב רותח, טועם העובד כוכבים הקדירה, אם אמר שיש בה טעם בשר, אסורה. ואם לאו, מותרת, אפילו בפחות מששים, ואותה חתיכה אסורה. במה דברים אמורים, כשקדם והוציא החתיכה קודם שתפלוט חלב שבלעה, דהיינו קודם שתנוח היורה מרתיחתה, אבל אם לא הספיק לסלקו עד שיוכל לפלוט החלב שבלעה, אף על פי שטעמו עובד כוכבים ואין בו טעם כלל, אסור, אא"כ יש בו ס'. הגה: וע"ל סימן צ"ח דאין אנו נוהגין לסמוך אטעימת עובד כוכבים, ובעינן ס' בכל ענין. 

סעיף ב

נפל חלב לתוך קדירה של בשר, טועמין החתיכה שנפל עליה החלב, אם אין בה טעם חלב, הכל מותר. ואם יש בחתיכה מטעימת חלב, נאסרה אותה חתיכה. (ולדידן דאין סומכים אעובד כוכבים, בעינן ששים בחתיכה, ואם לאו כולה אסורה). ומשערין בכולה, אם היה בכל מה שיש בקדירה מהחתיכות והירק והמרק והתבלין כדי שתהא חתיכה זו אחד מששים מהכל, החתיכה אסורה והשאר מותר. במה דברים אמורים, בשלא ניער הקדירה בתחלה כשנפל החלב, אלא לבסוף, ולא כיסה. אבל אם ניער מתחלה ועד סוף, או שכיסה משעת נפילה ועד סוף, הכל מצטרף לבטל טעם החלב. הגה: וכן אם לא ניער כלל, לא בתחלה ולא בסוף, ולא כיסה כלל, אם יש ס' בקדירה נגד טיפת חלב שנפל, אינו אסור רק החתיכה לבד, ושאר הקדירה מותר (בית יוסף בשם הראב"ד והמגיד משנה בשם הרמב"ם). וכן אם ניער בתחלה או כיסה מיד, אף על גב דלא ניער ולא כיסה לבסוף, כל הקדירה מצטרף, והוא שניער וכיסה מיד שנפל שם האיסור (טור וב"י בשם ר"י ן' חביב). וכן אם נפל לתוך המרק או לחתיכות, ולא נודע לאיזו חתיכה נפל, נוער את הקדירה כולה עד שישוב ויתערב הכל, אם יש בקדירה כולה טעם חלב, אסורה. ואם לאו, מותרת. ואם לא נמצא עובד כוכבים שיטעום ונסמך עליו, משערים בששים (עכ"ל רמב"ם). הגה: ויש חולקין וסבירא להו דאינו מועיל מה שנוער הקדירה, אם לא שניער מיד שנפל האיסור (טור). והכי נהוג. 

סעיף ג

כשנאסרה החתיכה מחמת החלב, נעשית כל החתיכה איסור, ואם בשלה עם אחרות צריך ששים לבטל כולה. ואם מכירה, משליכה, והאחרות מותרות. ואם אינו מכירה, הרוטב מותר, וכל החתיכות אסורות, אם חתיכת האיסור ראויה להתכבד.