לתרומות לחץ כאן

ירקות מבושלים עם בצל/שום בסיר אינו בן יומו

שאלה:

1.האם זה נכון שטיגון שום/בצל בסיר חלבי אינו בן יומו גורם להם להיות חלביים?
2. אם מבשלים בסיר תערובת של ירקות וביניהם יש שום/בצל, לדוגמא מכינים רוטב עגבניות או מרק בסיר חלבי אינו בן יומו האם התבשיל הוא פרווה?

3.במקרה שמכינים תערובת כמו מרק, אם מטגנים את הבצל/השום בשמן בסיר החלבי אינו בן יומו ורק לאחר מכן מוסיפים את הירקות והדברים האחרים האם זה גורם לכל התבשיל להיות חלבי?

ולסיום, נשמח לדעת אם מבשלים שום בתנור אינו בן יומו הוא פרווה?
תודה רבה

תשובה:

שלום וברכה

באופן כללי זה נכון, שחיתוך או טיגון של דבר חריף, גם אם אינו בן יומו יחשב כבן יומו ודינו כבשרי או חלבי לפי הכלי.

הדין הזה הוא רק כאשר רוב המאכל חריף. אבל אם בתחילה מטגנים בצל והוא נעשה בשרי, לא עוזר כמובן להוסיף ירקות אחרים, הבצל הזה כבר בשרי… ואסור לאכול מאכל זה עם חלב.

אין צורך להמתין שש שעות לאחר אכילת בצל זה, רק שלא לאוכלו בארוחה חלבית.

מקורות:

שולחן ערוך יורה דעה הלכות בשר בחלב סימן צו סעיף א – ב

סעיף א

צנון או סילקא שחתכם בסכין של בשר בן יומו, או שאינו מקונח, אסור לאכלם בחלב עד שיטול ממקום החתך כדי נטילת מקום, שהוא כעובי אצבע, או שיטעמנו ולא יהא בו טעם בשר, שאז מותר בהדחה. ויש אומרים דהוא הדין לאינו בן יומו והוא מקונח. ואם לא נטל מהם כדי נטילת מקום וגם לא טעמם ובשלם בחלב, צריך ששים כנגד מה שנגע מהסכין בהם. וה"ה לחתכם בסכין של עובד כוכבים. הגה: ואם חתכן דק דק, צריך לשער ס' נגד כל הצנון (ב"י בשם סמ"ק). וי"א שאם חתך צנון בסכין של איסור, כולו אסור (רשב"א ור"ן וכן משמע בארוך כלל ל"ה). וכן אם חתכו בסכין של בשר, אסור כולו בחלב. וכן נוהגין לכתחלה, אבל בדיעבד אין לאסור רק כדי נטילה (ב"י ואו"ה). וכל זה אם חתך הצנון עצמו, אבל אם חתך הירק שעל הצנון, אין לחוש. ואם יש ספק אם נחתך בסכין של איסור, אזלינן לקולא (שם), לכן קונים הצנונות שיש בהן חתוכין לצד זנבותיהן, כי תלינן שנעשה במרא וחצינא (שם בהג"ה ומהרא"י בהגהת ש"ד). ובמקום שאין נמצא לקנות רק החתוכים בסכין, נוהגין לקנותו ולהתיר ע"י נטילת מקום. 

סעיף ב

אם חתך בו שומין ובצלים וכרישין (ותמכא שקורין קרי"ן) וכיוצא בהם מדברים החריפים ופירות חמוצים (אורחות חיים) ודגים מלוחים, דינם שוה לחתך בו צנון. (שבולי לקט) הגה: ומכל מקום מותר לאכול מרקחות חריפים של עו"ג כגון זנגביל וכיוצא בו, דיש להם כלים מיוחדים לכך או תולשין אותן (מרדכי ואגודה פרק כיצד מברכין). 

הצטרף לדיון

2 תגובות

  1. תודה רבה,
    אז בעצם אם אנחנו מבשלים מרק בסיר חלבי אינו בן יומו ואנחנו רוצים שישאר פרווה-אז צריך להוסיף את השום לאחר מכן ולא לטגנו לבד?

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל