חימום מאכל שרוב יבש ומיעוטו לח בשבת

שאלה:

בס"ד

1. במידה ויש לי שתי קופסאות אחת על השנייה ואני מעוניין בקופסא התחתונה, האם צריך לשלוף את התחתונה ? או שאני יכול להרים את העליונה ולהניח אותה בצד, ולאחר מכן לקחת את התחתונה, ואז להחזיר את הראשונה למקומה? הכוונה האם זה לא נחשב בורר?

2. האם לפי התימנים מותר לשים סיר דגים עם רוטב בשבת על הפלטה , ישירות בלי תחתית?

תודה רבה.

תשובה:

אפשר להרים את העליונה כמבואר במשנה ברורה סי' שיט ס"ק טו.

אין כאן נושא של תימנים אשכנזים או ספרדים, יש כאן שאלה עקרונית גדולה שנחלקו בה גדולי דורנו, דעת רובם הגדול של פוסקי זמנינו היתה כרהיטת דברי המשנה ברורה, שכאשר יש במאכל רוטב יש בו בישול אחר בישול, ואילו הגר"ע יוסף חולק וסובר שכאשר הרוטב הוא מיעוט ואינו עיקרו של המאכל אין בכך איסור ככל שאין כוונה לרוטב אלא לגוף המאכל.

מקורות:

ראשית בנקודה זו חשוב לדעת וזה המקום להזכיר, שהמנהג לחשוב כביכול מוצאו ועדתו של הרב קובע את המנהגים לאותם בני עדה אינו נכון, ככל שזה לא נוגע לכללי הפסיקה המקובלים. גם רב ספרדי יכול לומר הלכות מתאימות לאשכנזים ולהיפך. כאן הנושא אינו קשור לאשכנזים וספרדים. בסימן רנג הביא הבית יוסף את דברי רבינו ירוחם כך: "כל שרובו רוטב…והוא צונן, כשהחזירו על גבי כירה…הוי מבשל גמור". משמע שאם יש מיעוט רוטב מותר. אולם בבית יוסף בסימן שיח ציטט מרבנו ירוחם בלשון אחרת: "כי כל דבר שנצטנן, אפילו מבושל כל צרכו ויש בו רוטב…יש בו משום בישול". ההבדל הוא במקרה שדיברנו: האם מה שנאסר הוא "כל שרובו רוטב" או "שיש בו רוטב"? כאמור, בבית יוסף יש סתירה לכאורה בדברים. בשולחן ערוך  כתב כמה פעמים שאסור!! (סימן שיח סעיפים ד, ח, טו). מאידך, השולחן ערוך התיר (שם סעיף טז) להניח פשטידה שיש בה שומן קרוש שיפשיר כתוצאה מהחימום, וכאן נחלקו הפוסקים בטעם הדבר לדעת הגר"ע יוסף הוא משום שהרוב מוצק, ומכאן למד שיטתו, ואילו לדעת המשנה ברורה (שם ס"ק ק) – משום שבשעה שהונח על האש הוא יבש, וכמו שמקילים לשים סוכר בתה ועוד כיון שבעת הכנסתו הוא יבש. הדעה המקובלת בפוסקים בענין זה היא דעתו של המשנה ברורה, אולם אלו שפוסקים בכל כדעת הגר"ע יוסף, מקילים בכך כפי שיטתו.