שאלה:
שלום כבוד הרב,
בשבתות בבוקר אני נוהגת אחרי המוציא לשתות נס קפה. ומעט לאחר מכן אני מתחילה לארגן את הסלטים, וכעבור כשעה וחצי אוכלת את המנה הבשרית. האם זה למעשה אסור מכיוון ששתיתי חלבי ואני אוכלת בשרי באותה סעודה?
תודה רבה כבוד הרב
תשובה:
שלום וברכה
לפי הזוהר אסור לאכול באותה סעודה חלב ובשר אף שהחלב נאכל זמן רב לפני הבשר.
בגמרא (חולין קה.) מבואר שמותר לאכול בסעודה אחת מאכלי חלב, ואחר כך לקנח ולהדיח את הפה, ולאכול בשר. אולם אסור לאכול בשר, ואחר כך לאכול באותה סעודה חלב. אולם בזוהר הקדוש (משפטים קכה.) כתב דברים חמורים על מי שאוכל בשר וחלב בשעה אחת או בסעודה אחת. וראה שם עוד בחומר הדינים על אדם האוכל בשעה אחת או בסעודה אחת בשר וחלב. ומשמעות הדברים היא שגם אם אוכל את הבשר לאחר אכילת החלב, ולאחר שהדיח וקינח את פיו, עדיין הדבר אסור. וכן כתבו הרבה אחרונים [לבוש (סי' פט סעיף ב); גר"א (שם ס"ק יא) בדעת הרמ"א ועוד, שראוי להחמיר כחומרת הזוהר, ולהמנע מלאכול בסעודה אחת חלב ובשר, למרות שקודם אוכל את מאכלי החלב, ואחר כך את מאכלי הבשר.
שעה וחצי זה עדיין נחשב אותה סעודה?
אין בעיה בהכנת הסלט כ״כ מוקדם לפני הסעודה?
נראה לי שדברי הרמ"א "מיהו טוב להחמיר", זה על הדין האחרון שהביא (לגבי גבינה קשה).
איני מבין למה לחוש לדברי הזהר מול דברי התלמוד.
אגב, הרמ"א עצמו מביא את המנהג לעשות כך בסעודת יו"ט של שבועות (שאוכלים מאכלי חלב ואח"כ מדיחים את הפה, ועוברים למאכלי בשר). גם אנו נוהגים כן, וכן ידוע לי על עוד משפחות הנוהגות כן. ובעצם זה המקור למנהג אכילת מאכלי חלב בחג השבועות
הם כבר יושבים ליד השולחן באמצע אכילתם, אומרים דברי תורה ומספרים סיפורים ושרים, וממתינים למנה הבאה, לכאורה זה אמצע סעודה. נכון שלגבי סלט אם זה כרוך בקילוף יש להמתין סמוך לזמן שיבואו האורחים, אלא אם כן לא יודעים בדיוק מתי יבואו וזה יכול להיות כל רגע.
כנגד ההסבר שאתה מציג בדעת הרמ"א הבאתי את דברי הגר"א שמסביר את הרמ"א מצד הזוהר. בנוגע לחג השבועות יש מנהגים שונים, יש שהקלו בחג השבועות בשונה משאר ימי השנה [גם בין קהילות החסידים, ראה נועם אלימלך פ' משפטים], והמנהג הרווח הוא באמת לברך ברכה אחרונה ביניהם, ראה פרי מגדים סי' פט משב"ז ס"ק ג.
השאר תגובה