תפילה בציבור בקול רם / מעלת פסוקי דזמרה בקול רם

שאלה:

שלום,
בזיקה לשאלה באתר דין מיום יז בניסן תשע"ז "תפילה אישית בלב או בקול" והמתייחסת לתפילת ש"ע, אבקש לברר האם יש מקור הלכתי לאסור תפילה בקול המפריעה לציבור בריכוז בשאר חלקי התפילה, כמו בפסוקי דזמרה וכיוב'. כוונתי למתפללים האומרים חלקים מתפילתם קול רב ולא לשליח הציבור

תשובה:

שלום וברכה

לגבי פסוקי דזמרה יש לנו כמה מקורות לכך שיש לאומרן דוקא בקול רם ובנעימה כל הציבור, כך בס' חסידים סי' קנח, לאומרם בשמחה ולהרים את הקול, וכך כתב בעל השואל ומשיב בהגהותיו לסוטה דף ל"ב. וכך מנהג ישראל שאנשים מתפללים בחשק ובהתלהבות זה בה וזה בכה.

שאלתך מזכירה לי את המעשה הידוע בשרף מסטרליסק שבאו להתפלל אצלו קבוצה מחסידי קרלין. בקרלין כידוע לא מתפללים בקול רם, אלא פשוט שואגים… אמר להם הרבי, בואו בכבוד גדול אבל בתנאי אחד, אתם לא צועקים! מחוסר ברירה, סברו וקיבלו. אבל פתאום באמצע התפילה, אוי אוי, איזו דבקות… השאגות התחילו… לאחר התפילה הם ניגשו לרבי בחשש להתנצל, אמר להם הרבי אדרבה ואדרבה! לבוא בכוונה תחילה כדי לשאוג כמצות אנשים מלומדה זה לא! אבל אדם שתוך כדי תפילתו מתפרץ לו, זה הדבר הכי נפלא שיכול להיות…

שיתקבלו התפילות.