שאלה:
האם בן אדם חייב במעשרות אם יש לו חובות?
תשובה:
שלום וברכה
שאלתך מאוד תלויה באופי החובות ובצורת התשלום המחוייבת.
אין אדם שאין לו חובות… בודאי לא נגיד שאדם שמשלם משכנתא פטור ממעשרות. מה שקובע הוא רק דבר אחד, האם בשיקלול ההוצאות וההכנסות יש לו כדי פרנסתו בצורה סבירה או לא? כלומר, אם פריסת התשלומים שלו היא כזו שיש לו כדי פרנסתו והכל טוב, אין סיבה שלא לתת מעשרות, אבל אם בעצם החובות רובצים עליו, והוא מגלגל.., מעביר מזה לזה ולוקח מגמ"ח אחד כדי להחזיר לשני, אדם כזה אינו חייב במעשרות כמובן.
[כמו כן, במצבים רבים ניתן למצוא הקלות במעשרות, שאף שאינם עיקר תמיד להלכה, אבל זה עדיף מלא לתת בכלל, למשך תשלןומי שכר לימוד לילדים שדנו בהם הפוסקים, בודאי הוצאה על הילדים מעבר למקובל, כמו מורה פרטי וכדומה, שבמצבי דוחק שבלאו הכי אין חיוב מעשרות, ניתן לחשב אותם כמעשר וזה עדיף]
שיהיה תמיד רק שפע!
למה עדיף להחשיב כל מיני דוחקים כמעשרות?
למה לא לומר בפשטות שפלוני פטור?
אמרתי מי פטור, ומלבד זאת הוספתי שמי שיש לו ספק או רוצה להרויח בכל זאת, ידע שבלאו הכי חלק משמעותי מההוצאות שלו יכולות להחשב בשעת הדחק כמעשר.
לא הבנתי.
מי שפטור ומחשיב מה שלפי הרבה פוסקים לא נחשב כמעשרות, כמעשרות, למה שזה ייחשב שירוויח?
הרי הברכה במעשרות איננה תלויה ברצונו של האדם אלא בדבר ה'?
מי דיבר על ברכות, דיברתי על מצות מעשר. אני לא מעשר בשביל לקבל ברכות מהקב"ה אלא כדי לעשות רצונו.
ומי אמר שזה רצונו לקרוא לזה מעשר?
למה לא לא לקרוא לזה קיום החיוב שלי לפרנסת ילדיי?
כמובן כוונתי באופן ולהצד שאינו חייב לתת סכום זה לפרנסת בניו, ומכל מקום אין בינינו ויכוח, מי שפטור פטור, רק הצעתי שגם מי שפטור יכול לפעמים לקיים מצוה זו בדרך אגב ממה שהוא בין כך עושה, לפחות לפי חלק מהשיטות. נראה שהצדדים הובנו, תודה רבה
השאר תגובה