שאלה:
שלום רב!
קמתי מאוחר היום, זמן קצר יחסית לפני חצות היום התחלתי להתפלל שחרית (התחלתי מברכת "יוצר המאורות", המשכתי עד סוף קריאת שמע, הסתכלתי על השעון וראיתי שיכול להיות שלא אספיק לסיים את תפילת שמונה עשרה אם אומר את ברכת "גאל ישראל" ולכן דילגתי על ברכת "גאל ישראל" והתחלתי את תפילת שמונה עשרה). חשבתי שאוכל להספיק לומר את כל תפילת שמונה עשרה בתוך הזמן שהיה לי, אך בסוף תפילת שמונה עשרה הסתכלתי על השעון והשעה היתה דקה אחרי זמן חצות היום… מה עלי להתפלל עכשיו?
תשובה:
בדיעבד זה לפחות כמו השלמה, אבל ודאי שחובה לסיים לפני חצות היום.
למעשה היית צריך לדלג על קריאת שמע שבלאו הכי הפסדת כבר מצוה זו ולאומרה אחר כך כדברי תורה וכך היית מספיק תפילת שמונה עשרה.
חשוב מאוד לדעת שני דברים:
קריאת שמע לאחר זמנה לדעת רוב ככל הפסקים כבר לא יוצאים בה ידי חובה, וקריאת שמע היא מצוה מהתורה בדיוק כמו תקיעת שופר בראש השנה או אכילת מצה בליל הסדר או פילין, או לולב ביום ראשון של סוכות. האם שמענו על יהודי שמוכן לוותר על תקיעת שופר בראש הנשה? על אכילת מצה בליל הסדר? לא יעלה על הדעת! גם על קריאת שמע אנחנו לא מוותרים, אף יום, ולא משנה מתי הלכנו לישון! אין לנו במשך היום הרבה מצוות דאורייתא, זו אחת היחידות.
גם לגבי שמונה עשרה ובודאי ברכות קריאת שמע, אחרי זמן תפילה זה כבר לא תפילה בזמנה! יש על כך שכר כתפילה שלא בזמנה אבל זה כבר לא שחרית, אנחנו לא מפסידים זמן תפילה!
חזק ואמץ!
בהצלחה.
מקורות:
על גדר זמן אותו חצי שעה שבין שחרית למנחה כתב המשנה ברורה סימן פט ס"ק ז:
(ז) ואחר חצות – משמע מלשון הר"ב דאפילו תיכף אחר חצות אסור להתפלל שחרית ואדלעיל קאי בין עבר במזיד או טעה בשוגג ויש מקילין בהחצי שעה שאחר חצות ולדינא משמע מפמ"ג ודה"ח שאין לזוז מפסק הר"ב וכן משמע מביאור הגר"א דבאמת כבר הגיע זמן מנחה שמתחלת מתחילת שבע אלא מטעם שאין אנו בקיאים ושמא יבוא לטעות וע"כ אסרו חז"ל ע"כ כששגג או נאנס ולא התפלל קודם חצות ימתין אחר חצות חצי שעה (דהיינו כדי שיגיע זמן תפלת מנחה) ויתפלל מנחה ואח"כ שחרית בתורת השלמה ולא להיפך וגם דוקא בשגג או נאנס אבל במזיד אין לו תקנה כמו שיתבאר כ"ז בסימן ק"ח. אמנם בדיעבד אם התפלל שחרית בחצי שעה זו שאחר חצות יצא וא"צ להתפלל שנית [דה"ח עי"ש עוד] ועיין בחידושי רע"א מה שכתב בשם הצל"ח בענין זה:
