שאלה:
אדם עבד כרועה צאן. בשעות עבודתו ראה שני כבשים תועים של ערבים. שיער שהלכו לאיבוד ולקח אותם לחווה בתור מציאת אבידה שאינו חייב להחזיר. בעל החווה הקפיד על כך מפני ששמירת השלום באיזור המרעה קשור למין הסכם לא מפורש שאם מוצאים כבשים של אחרים מביאים להם, הסכם לא מפורש אלא ניהוג של שני הצדדים.
למעשה בעל החווה הביא הכבשים לערבים בלי לבקש רשות מן הרועה. הרועה תובע את בעל החווה.
מה הדין?
תודה על עזרתכם
תשובה:
שלום וברכה,
בעל החווה חייב לשלם לרועה את הכבשים שהחזיר לגויים, ואסור לבעל החווה להשיב את הכבשים של הרועה כאשר לפי הדין הם שייכים לרועה, ואם רוצה לקדש שם שמים או לשמור על שלום, לא יכול לעשות זאת בממונו של הרועה.
בהצלחה.
מקורות:
כתב שולחן ערוך חושן משפט סימן קפג סעיף ח
ראובן שלח את שמעון שיקח לו בגד בהקפה, וכשהגיע זמן הפרעון נתן לו המעות לפרוע ונמצא שהמוכר שכחם, צריך להחזירם לראובן ואינו יכול לומר: אני רוצה לעכבם שמא אחר זמן יזכרם העובד כוכבים, וגם אינו יכול לומר: אני רוצה לקדש השם ולהחזירם לעובד כוכבים
