שאלה:
שלום,
ידוע שאחת המידות הכי נעלות אם לא הנעלה מכולן היא מידת הכרת הטוב / ההודיה.
אך כל המידות הטובות, לפי הבנתי, זה סוג של הדמות לקב"ה.
ואני לא מבין איזה הכרת הטוב יש לקב"ה שהרי הוא ברא את הכל והכל שייך לו? למי כביכול הוא מכיר תודה?
תודה
תשובה:
שלום וברכה
נכון אמרת שבדרך כלל מעלת המידות הטובות בין השאר היא משום שבכך אנו נדמים לקב"ה ודבקים במידותיו, מה הוא רחום אף אתה רחום, אבל בנושא של הכרת הטוב הנושא הוא אחר כמובא בספרים, שכאשר אדם מסגל לעצמו תכונה זו הוא יוכל גם להכיר טובה לבוראו על כל מה שהוא עושה עמו. וזו נקודה מאוד מרכזית בקשר שלנו עם בורא עולם. כך שכאן הנושא אינו הדבקות במידותיו אלא עצם הקשר והיחס הנכון שלנו אליו.
מקורות:
אמרו חז"ל: "כל הכופר בטובתו של חברו סופו שיכפור בטובתו של הקב"ה". וכלשונו של רבי ירוחם ליבוביץ משגיח ישיבת מיר בפולין: "ענין יציאת מצרים הוא קבלת עול מלכות שמים שהוא ענין להיות לו לעבדים, שכיון שמכירים טובו וחסדו הבלתי גבול ותכלית של השי"ת ושהוא שליט ואדון הכל, מחייב זה שתצא מזה עבדות. שמההוצאה צריך לצאת הכרת הטוב, והביאור האמיתי של הכרת הטוב הוא עבדות והשתעבדות לבעל הטובה".
כלומר, הכרת הטוב כלפי בורא עולם שברא אותנו והוציאנו מבית עבדים, מחייבת אותנו להיות עבדיו.
ומתוך כך, לכשנתבונן נמצא קשר הדוק בין חובת הכרת הטוב לבורא, ובין חובת הכרת הטוב לבני אדם.
