שכירות דירה בתשעת הימים / מגורים מעל בית כנסת

שאלה:

האם מותר לגור בדירה קומה 3 ובית הכנסת בקומה 1
והאם מותר להשכיר דירה בתוך תשעת הימים?

תשובה:

לגבי מגורים מעל בית כנסת קבוע יש דעות שונות, אם זה לא הכרחי וניתן למצוא דירה אחרת זה עדיף.

לגבי חתימת חוזה שכירות בתשעת הימים, אם יש חשש שמישהו אחר יקדים – מותר, ראה הליכות שלמה עמוד תכו הערה 71, אור לציון עמוד רמ ועוד אחרונים.

מקורות:

בפשטות מדברי הגמרא בפסחים (פה ע"ב) משמע שאין איסור לגור מעל בית כנסת. הגמרא דנה בשאלה, האם מותר בירושלים לאכול את קרבן הפסח בגגות ובעליות הבתים ולמסקנה כותבת, שמכיוון שגגות המקדש ועליותיו לא קדושים, כך גגי הבתים, ולכן אי אפשר לאכול בהם את קרבן הפסח (ומה שכתוב שהיו עולים לגג, זה רק לצורך אמירת ההלל ולא לאכילה).

א. בפשטות עולה מדברי הגמרא, שאם עליות בית המקדש וגגו אינם קדושים, קל וחומר שחדר מעל בית כנסת לא יהיה קדוש, ולכן יהיה מותר לישון בו. אף על פי כן, בעקבות גמרא במסכת שבת (יא ע"א) פסק המרדכי (סי' רכח) שאסור לישון מעל בית כנסת.

הגמרא פוסקת שיש איסור לבנות בתים שגבוהים מבית הכנסת (בגלל ביזיונו), אך מסייגת את האיסור וכותבת 'שבקשקושי ואברורי' אין איסור. מדוע אין בכך איסור? רש"י (ד"ה קשקושי) מסביר, שמדובר במגדלים שלא גרים בהם. טוען המרדכי, כמו שאסור לבנות בתים שגרים בהם מעל בית כנסת מכיוון שיש בכך ביזיון, כך (קל וחומר) אסור לישון בחדר מעל בית כנסת, ובלשונו:

"כתב רבינו מאיר, איני יודע איסור גמור להשתמש בעליה שעל גבי בית כנסת כמו שכתבתם, דאפילו גגין ועליות דעזרה לא נתקדשו. מיהו יש ליזהר מלהשתמש שם תשמיש של גנאי, כגון לשכב שם מדאמרינן פרק בשבת כל עיר שגגותיה גבוהין מבית הכנסת סופה להיחרב, והני מילי בבתים אבל בקשקושי ואברורי מותר משום דלא משתמשי על גבן[1]."

ב. הרמב"ם בתשובה (סי' עד) חלק וסבר, שאין איסור לגור בחדר מעל בית כנסת, ורק מעל ארון הקודש ממש אסור לישון (ולעשות שאר מלאכות). ככל הנראה הוא לא קיבל את הקשר שעשה המרדכי בין הגבהת הבתים לשינה מעל בית כנסת, משום שהגבהת הבתים נעשית בפרהסיא ויש בכך ביזיון ולכן נאסרה, אבל לישון מעל בית כנסת שאין הדבר ניכר – מותר.

להלכה

א. להלכה פסק השולחן ערוך (קנא, יב) כדעת המרדכי, שיש להיזהר ולא לעשות שימוש של ביזיון בכל הדירה שמעל בית הכנסת. הרמ"א (שם) סייג את האיסור וכתב שהוא נוהג: א. אך ורק כאשר בית הכנסת קדם לדירת המגורים. ב. שבית הכנסת נמצא שם באופן קבוע, ולא כמניין זמני, אבל אם קודם כל גרו בדירה או שהבית כנסת זמני – אין איסור לדור מעליו.

הט"ז כתב, שלמרות שכפי שראינו בפסק הרמ"א אם הבית כנסת קדם או זמני, מותר גם לישון שם, מכל מקום אם יש שם טינוף גדול – אין לדור מעל בית כנסת, גם בגלל עצם הטינוף, וגם בגלל שהתפילה עולה כלפי מעלה, ואם יש טינוף הוא כביכול מונע מהתפילה לעלות (ותלה ששני בניו מתו, בגלל שגר מעל בית כנסת), וכן פסק המשנה ברורה (שם, מה) שטוב להיזהר.

ב. למרות פסק השולחן ערוך ודברי הט"ז, כתב הילקוט יוסף (שם, לד) בעקבות החיד"א (בברכי יוסף) שמותר לישון לכתחילה מעל בית כנסת, אפילו אם הוא לא נעשה באופן זמני, וגם אם בית הכנסת קדם לדירה.

בטעם הדבר נימק, שהשולחן ערוך התבסס על שיטת המרדכי שאסור לישון מעל בית כנסת רק כי לא ראה את תשובת הרמב"ם, בה מפורש שהאיסור נוהג רק מעל מקום הארון הקודש, אך אם היה רואה את התשובה וודאי שהיה פוסק כמותו, ובלשונו:

"בניין רב קומות שהקדישו דירה אחת בקומה ראשונה לשם בית כנסת, לתפלה וללימוד תורה, רשאים לכתחילה לרכוש דירה בקומה שמעל לבית הכנסת ולדור בה, ולשכב לישן בכל שטח הדירה שלמעלה, ורק בשטח שמעל ארון הקודש שיש בו ספרי תורה, לא ישתמשו שם, ויניחו במקום ההוא ארון בגדים וכיוצא בזה."

עוד הוסיף הילקוט יוסף וכתב, שגם הרמב"ם (שפסק כמותו) שכתב שאסור להשתמש מעל הארון קודש, דיבר רק על הקומה שממש מעל הבית כנסת, אבל בקומות הנוספות שמעל מותר להשתמש אפילו מעל ארון הקודש, ואין בכך ביזיון.

למעשה רבים חששו לכך מחמת דברי הט"ז, ולכן אם אין הכרח ובלאו הכי מדובר בשכירות, עדיף למצוא משהו אחר אם זה אפשרי.