שני בעלי יארצייט – האם יחלקו את המנין או יחלקו את התפילה?

שאלה:

כאשר יש ש”ץ בתוך שנה ויש לא’ המתפללים יארצייט, האם עדיף שיעבור למניין אחר שאין שם חיוב? או שמא קביעות מקום קודם? ככל שמחלקים את התפילה, האם עדיף שא’ יגש עד שמו”ע והשני יתחיל מחזרת הש”ץ או שמא ”אשרי ובא לציון”? והצדדים, לכאורה עדיף אפשרות א’ מפני שהרי בכל מקרה לש”ץ א’ יש ברכו וחצי קדיש אחרי פסוקי דזימרא ולש”ץ ב’ יש קדיש שלם אחרי קדושה דסדרא, כל השאלה היא על חזרת הש”ץ שלא ניתן לחלק לשניים, לכאורה זה שייך למי שיגיד את הקדיש תתקבל שהולך על זה

תשובה:

שלום וברכה

בעל יארצייט קודם לחיוב של כל השנה.

לגבי אם יעבור לחדר אחר ויחלקו את המנין ראה בסמוך.

אופן חלוקת התפילה בשני בעלי יארצייט שאין אחד מהם עדיף על חברו, התבאר במאמר הקדישין שכתב המשנה ברורה בסוף סימן קלב, לפיו באשרי ובא לציון מחליפים ביניהם, ולא חוששים לכך שקדיש תתקבל הולך על חזרת הש"ץ, כיון שכולם חלק מאותו מנין. כמו כן, גם אמירת ובא לציון שיש בה קדושה דסדרא די בה לקדיש תתקבל, וראה בגשר החיים פרק ל' סימן ח', שלכן יקפיד החזן לומר קדושה דסדרא בקול רם עם הציבור. וראה אשל אברהם בוטשאטש סימן נג שיש הקפדה מיוחדת שמי שהיה ש"ץ עד שמונה עשרה הוא זה שיאמר את החזרת הש"ץ.

לענין שאלתך מה עדיף, לחלק את המנינים או לחלק את התפילה ביניהם, אין בזה הכרעה ברורה, ראה שו"ת אפרקסתא דעניא ח"א סי' ל' שכיון שיש נחת רוח לנפטר שבנו מתפלל לפני העמוד אין לפקפק על אותם שמחלקים את המנין לשנים כדי ששני האבלים יוכלו להתפלל, אמנם נראה שהמנהג הנכון יותר הוא שיהיה ברוב עם הדרת מלך ויקיימו את החלוקה המובאת במאמר הקדישין, בפרט אם מדובר במנין קבוע שכולם מתפללים יחד בכל יום.

ברכה והצלחה