שאלה:
שלו' רב!
1. מהם האופנים שבהם אסור/מותר קיומו של חדר שרותים בצמוד לבית הכנסת, ככלל.
בנדו"ד – מדובר אמנם בקיר אחד, אך במפלס נמוך – תקרת השרותים מקבילה לרצפת ביהכ"נ, או מעט מעליה.
ככל שבעייתי – האם ישנם פתרונות יצירתיים, כגון הוספת חוצץ גבס וכדו'?
2. האם אפשר וראוי – לכת' ובדיעבד, לצרף למניין – א. תסמונת דאון, ב. אוטיסט, ככלל (כלו' האם יש מדדים וקריטוריונים מוגדרים לשוטה {א"נ יתכן לכלול בוגר בגדר 'קטן'?})
ובנדו"ד – א. התסמונת ברמת מפותחות נמוכה, האוטיסט ברמה גבוהה מאד לדעתי (במקרה הצורך אוכל לפרט מספר נתוני תפקוד וכישורים). ב. זהו מצב דחק מובהק: ברבות מהשבתות משמעות צירופם הינה קיום המנין, שמשמעותו עבור חלק המשתתפים הינה, להערכתי – קיום תפילה.
ככל שהתשובה שלילית, הרי עלי לפרוש לביכ"נ אחר, חרף ההשלכות הנ"ל ואי-הנעימות ברמה הבין-אישית – הן לתפילה במניין עבורי, הן שלא לשאת שם ה' לשווא כחזנם, ואף כמתפלל המכשיל אותם לנהוג כאילו יש מניין. האם יש עצה, מלבד הרחבת המניין, כמובן?
תשובה:
שלום וברכה
ככלל ראוי להקפיד שלא יהיה קיר אחד שמשמש מצידו האחד לשירותים ומצידו השני לבית הכנסת. אבל במקרה שלך שזה לא אותו גובה, נראה שאין חשש.
לגבי אותו בעל תסמונת דאון או אוטיסט זו שאלה מורכבת מאוד, כפי שציינת כל אחד מהם צריך בדיקה בפני עצמו אם הוא נחשב שוטה או לא, ויש בזה פרמטרים שונים וחילוקי דעות כיצד לבחון את הדבר, לכן לא נוכל להשיב על כך באופן כללי כזה, העצה היחידה היא להרחיב את המנין.
מקורות:
בשו"ת שאילת יעב"ץ ח"ב סי' נד כתב להחמיר שלא לעשות בית הכסא בחדר שיש לו קיר גובל בבית הכנסת, וכ"כ בשו"ת תפארת אדם ח"ב סי' ז, ואפילו בבית הכסא שלנו שהצואה נשטפת מיד, אמנם יש שהקלו בזה בזמנינו, ראה שו"ת לחם שלמה או"ח סי' לז.
