קידוש במיץ פירות – חמר מדינה – מותר?

שאלה:

שלום כבוד הרב.

האם זה נכון שאפשר לעשות קידוש של שבת/של יו"ט על מיץ תפוזים או מיץ תפוחים (אם למשל אין לנו לא יין, לא מיץ ענבים ולא לחם)?

תודה מראש.
שבוע טוב וכל טוב.

תשובה:

שלום וברכה

לא ניתן לעשות קידוש והבדלה על משקה קל, כי יסודו במים ואין לו חשיבות. יש כן בשעת הדחק אפשרות לעשות על חמר מדינה, שזה מיץ תפוזים סחוט 100% פרי, או בירה לבנה, אבל רק כאשר אין יין לקנות בעיר, אם יש אפשרות לקניית יין אין היתר לעשות קידוש על חמר מדינה.

למעשה נחלקו בענין זה גדולי כל הדורות עד זמנינו אנו… ודאי שההנהגה הראויה לכל בן תורה לא להשתמש בכלל בחמר מדינה לקידוש או הבדלה, אני נוהג כך גם לגבי הבדלה במוצאי שבת חזון, שאם אין קטן אני שותה בעצמי, שכן נהגו החזון איש ובעל הקהילות יעקב, כמובן בהצטרף דברי הרמ”א בסי’ תקנא שיין של מצוה לא היה בכלל האיסור ורק לכתחילה נותנים לקטן.

שכן החזון איש מאוד פקפק בנושא של חמר מדינה בזמנינו, וצידד שאולי רק מיץ תפוזים סחוט יש לו דין חמר מדינה, ויש שטוענים שבזמנינו שרוב הפירות לאכילה, וגם לא ממש נהוג להביא לאורחים, מן הסתם היה אומר שגם זה לא מועיל. מבחינתו, כל משקה שמבוסס על מים אינו נחשב חמר מדינה, כמו קפה וכדומה. גם בירה בזמנינו אינו משקה עיקרי כלל וכללי ראה קובץ תשובות א, נז; אורחות רבנו ח”ב, עמ’ קלו.

אמנם בירושלים היו נוהגים לעשות הבדלה על קפה, וזאת בהסתמך על הוראתו של האדר”ת רבה של ירושלים בספרו עובר אורח, אמנם בשו”ת הלכות קטנות (א, ט) דן לענין קידוש אם קפה נחשב לחמר מדינה, וכתב שאין לקדש “אלא על חמר מדינה דמרווי ומשכר,דומיא דיין”.

לדעתו, רק משקה המשכר יכול להיחשב חמר מדינה, וגם במקום ששתיית רוב המדינה הוא מאותו משקה, אין להחשיבו חמר מדינה אם אינו משכר. גם בשו”ת תשובות והנהגות (ח”ד, סימן עז) הביא מסורת בשם הגר”ח מוולוז’ין בשם הגר”א, שאין להחשיב שום משקה שאינו משכר כחמר מדינה.

אמת, שבספר דעת תורה (סימן רצו, ב), בערוך השולחן (רעב, יד), בשו”ת ציץ אליעזר (ח”ח, סימן טז), ועוד הסכימו גם הם שלא צריך משקה משכר.

אגב בקפה ותה יש בעיה נוספת, שכאשר הם באופן המכובד הם חמים ולא ניתן לשתות מלוא לוגמיו, וכשהם קרים בטלה חשיבותם…

וכיון שבלאו הכי כתב המשנה ברורה שאין להשתמש בחמר מדינה אלא במקום שלא מצוי יין ובזמנינו היין מצוי לרוב, בהצטרף כל הספקות הנ”ל, לדעתי אין להקל בזה כלל.

עוד צריך לזכור 'קניית יין קודמת לקניית מאכלים לסעודה… כלומר אם אדם רוצה לחסוך, עדיף שלא יקנה עוף ודגים אבל כן יקנה יין.

מקורות:

שולחן ערוך אורח חיים הלכות שבת סימן רעב סעיף ט:

במקום שאין יין מצוי, י"א שמקדשים על שכר ושאר משקין, חוץ מן המים. וי"א שאין מקדשין. ולהרא"ש, בלילה לא יקדש על השכר אלא על הפת, ובבקר יותר טוב לקדש על השכר, שיברך עליו שהכל קודם ברכת המוציא, שאם יברך על הפת תחלה אין כאן שום שינוי, ודברי טעם הם. הגה: וכן המנהג פשוט כדברי הרא"ש. ואם יין בעיר, לא יקדש על הפת. ומי שאינו שותה יין משום נדר, יכול לקדש עליו וישתו אחרים המסובין עמו; ואם אין אחרים עמו יקדש על הפת ולא על היין, או ישמע קידוש מאחרים. (הגהות מיימוני פרק כ"ט דמחזר אחר יין ותשובת מיימוני סוף הפלאה סי' ד' דיקדש על הפת לכן צ"ל החילוק אם אוכל לבדו ואם אוכל עם אחרים).