שאלה:
שלום וברכה!
איך עושים מקווה ביתי לגברים, ידוע לי בכללות שצריך להביא כלי המכיל 500 ליטר מי גשמים או קרח עם נקב, אז נשאלו לי כמה שאלות כדלהלן:
– האם צריך לחבר את הכלי לקיר, וא"כ איך?
– מאיזה חומר צריך להיות הכלי?
– אם יש 500 ליטר בדיוק או קצת יותר אז אחרי שאדם טובל כמה פעמים אז כמות המים יורדת מ500 ליטר לפחות מ500 ליטר, אז זה מותר או שמא צריך להוסיף מים וא"כ אז צריך להוסיף דוקא מי גשמים או קרח, או שמא אפשר גם מים שאובים?
– האם מדי פעם צריך להחליף את המים וא"כ מתי?
– האם אפשר להביא חתיחת קרח קטנה לתוך הכלי ואחרי שהיא תפשיר להביא עוד חתיחות קרח או שמא צריך להביא את כולם בפעם אחת?
– האם צריך שכל המים יהיו מי גשמים או קרח, או שמא אפשר שיהיה הרוב כך והשאר מים שאובים וא"כ איזה כמות מים שאובים מותר?
– איזה גודל נקב צריך לעשות בתחתית הכלי?
– במה צריך לכסות את הכלי והאם צריך לכסות את הכלי?
– האם חייב שהקרח יהיה ממש קפוי או שמא אם נופל כמה טיפות לא קפואות לתוך הכלי זה עדיין טוב?
– מהו תהליך בניית המקוה?
תודה רבה!
תשובה:
שלום וברכה
מים שבכלי הם בכל מקרה מים שאובים.
אלו שמביאים כלי נקוב מחברים לאדמה ועושים בו מקווה לגברים, סומכים על כך שבעצם לטבילת גברים – בעל קרי, די במים שאובים. כדי ליצור באמת מקווה כשר אכן צריך קרח, וצריך להביא מומחה למקוואות לבדוק היטב את כל הנעשה כיון שיש בכך כללים רבים.
הנקב צריך להיות עשרה ס"מ [וזה נכון גם לגבי מים שאובים, כי עצם הטבילה בכלי יש בה חסרון. בהגהות מהרש"ם מברעזאן (ארחות חיים [כהנא] ד"ה מ"ש בדין) מביא בשם הנחל אשכול (לס' האשכול הל' תפלה וקריאת שמע עמ' 2 אות א) שבטבילת עזרא יש להקל לטבול בתוך כלי, ואין צריך קרקע דוקא. אמנם במשנה ברורה בסי' בסי' פח נראה שגם לטבילת עזרא צריך דוקא בקרקע], בתחתית הכלי, ומחברים במלט לאדמה [בטבילת נשים לדעת בעל התניא גם זה לא יעזור, וצריך לייצר את הכלי לכתחילה עם החור הזה כדי שלא תהיה לו תורת כלי מעולם, ראה שו"ת צמח צדק יו"ד סי' קעו, ובכל מקרה בטבילת נשים יש להביא מומחה מקוואות].
לבי כמות המים – ארבעים סאה: לדעת הגר"ח נאה 331 ליטר. ולדעת החזון איש 648 ליטר. והמנהג היום להחמיר להצריך 1000 ליטר, לחומרא בעלמא. ועיין עוד בספר שערי מקוואות (סעיף קטן ה').
