שאלה:
האם מותר לכסות בשבת נורה תלויה מהתקרה (נניח שמדובר בנורת להט שנחשבת מוקצה) כשבשעת הכיסוי מזיזים אותה ?
חשבתי שייתכן שצדדי השאלה הם:
לכאורה כיוון שהיא מחוברת לתקרה בשרשרת נחשבת מוקצה כיוון שלא נעשית לטלטול [ויש לחלק ממאוורר שהתיר לטלטלו בשו"ת אגרות משה אורח חיים חלק ג סימן מט משום שמאוורר שייך שירצו להזיזו להשתמש בו ע"י טלטולו עכ"פ ברדיוס של החוט חשמל. משא"כ בנורה תקרה שמשתלשלת מן התקרה שאין מזיזים אותה בשום פעם בכוונה להשתמש בה בריחוק מקום].
אמנם כידוע טלטול מן הצד מותר רק לצורך דבר המותר ולא לצורך דבר האסור. אלא שבזה יל"ע האם כיסוי הנורה נחשב "צורך דבר המותר" (שלאדם לא יגיע אור) או שנחשב "צורך דבר האסור" (שהנורה תהיה כעת נורה מכוסה) ?
תשובה:
שלום וברכה
במנורת להט יש בעיה של מוקצה של שלהבת, וזה יותר חמור ממאוורר, שהוא רק כלי שמלאכתו לאיסור ומותר לטלטלו לצורך מקומו. כמו כן זה לא ממש טלטול מן הצד.
מדוע זה לא נחשב טלטול מן הצד, הרי הוא לא מתכוון לטלטל את המנורה אלא שהיא מיטלטלת ממילא?
טלטול מן הצד אינו רק נושא של כוונה אלא שאתה עוסק פיזית בדבר אחר ואגב זה המוקצה גם זז, כך אני מניח שצריך פשוט לתפוס במנורה ולהלביש אותה, עיקר הפעולה הפיזית מן הסתם מתייחסת אליה.
א. מבחינת המציאות אין צריך לתפוס במנורה כדי להלביש עליה שקית/מטלית שחורה.
ב. אני שומע את החילוק. אבל חושבני שאפשר להביא ראיה שאפ"ה זה נחשב טלטול מן הצד מדברי שו"ע הרב סימן שי סעיף י:
"מותר לכפות עליו כלי שבזה אינו אוסר הכלי בטלטול ובלבד שלא יגע הכלי בהמוקצה.. ויש חולקין על זה ואומרים שלא הזהירו חכמים שלא יגע הכלי בהמוקצה אלא כשהמוקצה הוא דבר המתנענע ע"י נגיעת הכלי כגון ביצה וכיוצא בה שנמצא הוא מטלטלה ע"י הכלי ולא התירו טלטול ע"י דבר אחר אלא לצורך דבר המותר כמו שיתבאר בסי' שי"א". מבואר מדברי הרב שכה"ג נחשב שפיר טלטול מן הצד והא דאוסר במתנענע זהו משום שגם טלטול מן הצד לא התירו אלא לצורך דבר המותר ולא לצורך דבר האסור (משא"כ בנדוננו שי"ל שכוונתו לצורך דבר המותר – להחשיך החדר – וכספק שבשאלה)
(המחלוקת בין ב' הדעות שם היא רק האם מוקצה מותר בנגיעה אבל בהא דחשיב טלטול מה"צ לא משמע שנחלקו)
כפיית כלי רחב שונה טכנית מהלבשת גרב על נורה. לכאורה זה נחשב לצורך דבר האסור. לצןרך דבר המותר זה למשל כשאני מוציא חלב מהמקפיא ובדרך זז גם בשר קפוא שאינו מבושל.
ב"ה
נראה לי שמצאתי ראיה שכה"ג עדיין נחשב צורך דבר המותר. דז"ל השו"ע סימן שיא סעיף ה: "אם צריך למקום המת או לדבר שהמת מונח עליו, מותר לטלטלו מן הצד דהיינו שהופכו ממטה למטה, כיון דלצורך דבר המותר הוא…".
ולמד מזה המשנ"ב (ס"ק יג) גם לענין צורך כהנים: "וכתבו האחרונים דטלטול מן הצד דהיינו להפכו ממטה למטה שרי לצורך כהנים אפילו שלא ע"י ככר ותינוק דהרי הוא טלטול מן הצד לצורך מקומו דשרי וכדלקמן בס"ה".
משמע מהנ"ל שלענין לקבוע מה נחשב "צורך דבר האסור" או "צורך דבר המותר" מסתכלים על תכלית הכוונה שלו וא"כ בנד"ד כיוון שכוונתו איננה ל"שפץ" את הנורה שתהיה שחורה אלא כדי שיוכל לישון וכד', ה"ז נחשב צורך דבר המותר.
הנושא שם אינו התכלית, אלא שאינו נוגע בו עצמו אלא הופך את המיטה.
השאר תגובה