שאלה:
שלום רב,
מצה מטוגנת הנעשית באופן הבא: שמים אותה בכלי ומערים עליה מים רותחים מכלי ראשון. לאחר מכן היא שורה בהם זמן מה עד שמתרככת ואז שוברים לחתיכות קטנות מכזית ומטגנים במעט שמן במחבת- מה מברכים עליה? האם עירוי המים והשריה של המצה מחשיבים אותה כמבושלת וברכתה מזונות? אני יודע שעדיף לאכול בתוך הסעודה, אבל שואל על מצב שזה בעייתי- למשל אם נגמרו המצות הרגילות
תודה רבה
תשובה:
שלום וברכה
עדיין יש לאוכלו רק בתוך סעודת פת, עירוי מכלי ראשון המשנה ברורה מסופק אם דינו כבישול, כמו כן כאן לא שהה במים עד שיתלבנו. והטיגון מצד עצמו אינו בישול גמור כיון שהוא רק במעט שמן.
מקורות:
משנה ברורה סימן קסח ס"ק נב
אם נתבשל וכו' – היינו שנתן הלחם בכלי ראשון כשעמד על האש או עכ"פ שהיה היד סולדת בו אבל בכלי שני לא חשיב בישול ודינו כמו באופן השני דאם יש בו תואר לחם מברך המוציא אף בפחות מכזית [ודוקא אם לא נתלבן המים ע"י הלחם אבל אם נתלבן המים כדרך שמצוי כשנשרה פת במים חמין מבואר בסי"א דעי"ז נחשב הפת כאין בו תואר לחם] ואם הניח הפירורין בקערה ועירה עליהם רותחין מכלי ראשון כתבו האחרונים דספק הוא אם יש לו דין בישול או לא וע"כ אם אין בפירורין כזית ויש בו תואר לחם יברך על פת אחר תחלה:
משנה ברורה סימן קסח ס"ק נו
שנראה וכו' – דכיון שנתבשל אינו חשוב תואר לחם. ואם לא בשלם בקדרה אלא טיגנם במשקה במחבת משמע ממ"א סקל"ו דלא הוי כבישול ומהני ביה תואר לחם כמו לקמיה באופן השני ולפי דעת שארי האחרונים שם אין הכרח לדבריו והנכון שבטיגון לא יאכל בשיש בו תואר לחם כ"א בתוך הסעודה. וכ"ז בשאין בהם כזית אבל אם טיגן פרוסות שיש בהם כזית אפילו אזל ליה התואר לחם פשוט דמברך המוציא וכנ"ל בבישול וכ"ש בזה:
תודה רבה על התשובה.
בס"ק נב כתוב "אם נתלבן המים כדרך שמצוי כשנשרה פת במים חמין מבואר בסי"א דעי"ז נחשב הפת כאין בו תואר לחם".
צריך שהמים יהיו ממש לבנים, או שאם המים כבר לא שקופים זה מספיק?
אינני יודע לומר את הגדר אבל זו שרייה משמעותית, ולא משהו של עירוי מהיר.
השאר תגובה