שאלה:
שלום רב
שתי שאלות
1. אני משתדל כל שנה לא למכור חמץ גמור. השנה קיבלתי בקבוק וויסקי (יקר) חדש ויש לי עוד בקבוק פתוח. השאלה אם יש הבדל ביניהם לעניין גמירות דעת שאת הסגור יש יותר מקום להקל למכור מה שאין כן את הפתוח שלא באמת שייך למכור?
2. אני יוצא השנה מהבית לפסח כחצי שעה לפני השקיעה של ליל יד. מתי עלי לבדוק את החמץ? לילה לפני ללא ברכה או סמוך לשקיעה לפני היציאה (עם ברכה?)
יישר כח
תשובה:
שלום וברכה
אינני מכיר הבדל כזה לגבי המכירה, אף שיש בזה מעט סברא. אולי יש אפשרות למכור את הבקבוק הסגור לחנות סמוכה וכדומה, זה יהיה יותר מהודר, ואת הבקבוק הפתוח תשתה עם החברים לפני פסח… חבל לוותר על המנהג היפה.
אין אפשרות לבדוק את החמץ ביום, אם אתה מוכרח לצאת אז, כדאי לנסות למצוא שליח שיבדוק עבורך את החמץ במועד בביתך, ואם זה לא אפשרי, תבדוק את החמץ בלילה הקודם ללא ברכה.
אפשרות נוספת, כיון שאתה יוצא ביום י"ג מהבית, ואם אני מבין נכון אתה יוצא לכל ימי הפסח? אזי תעשה מכירת יום י"ג, כלומר, יש בדרך כלל שני זמנים או שתי אפשרויות למכירת החמץ, ביום י"ד ואז יש מחלוקת אם נשאר חיוב בדיקה ואנחנו והגים להחמיר בכך, כמובא במשנה ברורה בסוף סימן תלו, או ביום י"ג, ואז בעצם המכירה פטרת מבדיקה!
אלא שבענין זה חשוב מאוד לדעת, שאתה נפטר מבדיקה רק אם במקום שאתה הולך אליו יש איזה שהוא חדר שמוטל עליך לבדוק, נניח מלון וכדומה, אבל אם אתה מתארח אצל מישהו ולא מייחדים לך חדר וחובת הבדיקה היא על בעל הבית, לא ניתן להפטר לגמרי מהבדיקה ואז נשארת עליך חובה לבדוק את ביתך. לכן במקרה כזה תשאיר לך פינה אחת קטנה שאותה אתה לא מוכר ואותה תבדוק לילה קודם, או על ידי שליח.
מקורות:
משנה ברורה סימן תלו ס"ק כז – לב
(כז) שהרי יקיים מצות ביעור וכו' – אין זה עיקר הטעם דכי מי שיש לו כמה בתים אינו מחוייב לבדוק רק בית אחד אלא משום דכיון שיוצא מבית העכו"ם שלא ע"מ לחזור מסתמא מפקיר הוא לחמצו הנשאר שם והרי הוא כמשליך אותו ברחוב ותו אין החמץ שלו ואינו עובר עליו בבל יראה אלא דמ"מ אם לא היה נכנס לבית אחר קודם פסח כגון שהוא מפרש לים או יוצא בשיירא דעת היש מי שאומר דכיון שהוא תוך שלשים מצוה עליו לקיים מצות בדיקה קודם שיצא מהבית בעוד שהחמץ שלו כיון שלא יקיים מצוה זו במקום אחר משא"כ כאן שיכנס לבית אחר ויקיים שם מצות ביעור אין שום טעם לחייבו:
(לא) וי"א שאינו צריך וכו' – דהא הביעור אינו חובת הגוף אלא למי שיש לו חמץ צריך לבדוק ולבער וכאן שאין לו חמץ דהרי הוא מפקירו וכנ"ל אין עליו שום חיוב:
(לב) כשנכנס בו הנכרי – עיין בח"י דלאו דוקא דאפי' אם אין נכנס בו גם כן אינו מחייב כיון שהישראל הפקיר חמצו לשם וכנ"ל. ולדינא יש דעות בין האחרונים אי כדעת המחבר או כהי"א שהובא ברמ"א ונראה דאם נכנס בו הנכרי יש להקל. ולענין אם מחויב לבדוק בליל י"ד החדרים שבדעתו למכרן למחר לנכרי עם החמץ שלהם יש דעות בין האחרונים שדעת המקור חיים והחיי אדם שצריך לבדקן מאחר שלע"ע החדרים לא נמכרו והם ברשות ישראל ואפילו אם נמכרו עדיין לא החזיק בהם הנכרי וגם המפתח הוא ברשות בעה"ב עדיין אמנם בתשובת בנין עולם סימן כ' חולק ודעתו דא"צ בדיקה דבזה עצמו שמוכר למחר לעכו"ם מקיים תשביתו וביעור ולא גרע מחמץ שמוצא אחר הבדיקה שמשייר למאכלו למחר ואינו מחויב לבער הכל ואף בזה בעת שמקיים בדיקה בביתו הוא משייר לאלו החדרים למוכרו למחר לעכו"ם וכן בתשובת חתם סופר סימן קל"א דעתו להקל כשמקיים מצות בדיקה בשאר חדרים וכן בספר אשל אברהם כתב דמסתברא להקל וכן פשוט המנהג עי"ש אך שצריך ליזהר שיבאר בעת המכירה שמוכר לו החדר וכל החמץ הנמצא בו (כדי לכלול בזה גם החמץ הנמצא בחורין ובסדקין) ולא יאמר לו בסתמא שמוכר לו החדר והיי"ש והשכר הנמצא בו [פתחי תשובה] ומ"מ אף דאין למחות ביד המקילין המוכר ביום י"ג שפיר עדיף טפי. כתבו האחרונים כל שלשים יום צריך לעיין בכל דבר העושה שלא ישאר בו חמץ באופן שלא יוכל להסירו בנקל:
במכירת חמץ יש הבדל אם מוכר במכירה רגילה (דרך האתר) לבין אם מוכר בסוג של מכירה לחנות של יהודי שגם הוא מוכר את החמץ? או שלא הבנתי את התשובה..
אני מדבר על מכירה אמיתית, שהויסקי יהיה שלו ויוכל פשוט לתת לך כסף במקום. זה כבר גמרות דעת מלאה בין שני אנשים.
ומה קורה אחרי פסח? אם אני קונה את זה בחזרה? זה למעשה עבר מכירת חמץ. איך זה פותר את הבעיה?
או במילים אחרות יש הבדל בין קנייה בחנות של מוצרים שנמכרו לבין מכירה עצמית?
אין כל הבדל, אבל אין איסור לקנות אחרי פסח חמץ שנמכר לגוי בפסח. יש שמהדרים בכך על פי הגר"א, אבל זו חומרא והידור, אין כל יחס בין הנושא האם למכור חמץ בפסח, שזה נושא של דאורייתא, לבין אם לאכול חמץ שנמכר אחרי פסח ששפם זה קנס דרבנן ושי הרבה סברות למה בכל מקרה זה מותר.
שלום לרב.הנוסע ערב חג עד לאחר החג למלון-את מה צריך לבדוק בליל י"ד? הרי מוכר הכל.ב- מתי לברך אם בכלל על ביעור חמץ? תודה
אדם כזה ישאיר לעצמו מקום בבית שאותו אינו מוכר, ושם יברך את הברכה, כיון שהמשנה ברןרה בסוף סימן תלו מביא מחלוקת על אדם המוכר חמצו ביום יד אם המכירה פוטרת מבדיקה. כאשר עושים מכירת יום י"ג היא פוטרת מבדיקה לכל הדעות.
השאר תגובה