שאלה:
כבוד הרב שלום עליכם רציתי לשאול האם יש מהאשכנזים שמבטאים את כל השוואים כשווה נח ?
כי ראיתי הרבה שלא מבדילים בין שווא נע לשווא נח?
שבוע טוב
תשובה:
שלום וברכה
ברור שכללי שו"א נח ונע נכונים לכל העדות והמנהגים, אנשים פחות בקיאים בדקדוק וגם בני אשכנז פחות הקפידו לדקדק בלשונם, אבל אין מנהג כזה או הלכה כזו, ואכן לפחות בקריאת שמע ראוי לדקדק בכך היטב.
תודה לרב
רציתי לשאול האם לפי העולה מדבריכם אין חובה לדקדק בשווע נח ובשווע נע?
והאם עכפ ב2 מקרא לא חייב לדקדק בזה?
ידוע שהיו מרבני האשכנזים בדורות קודמים באירופה שנמנעו במכוון מדקדוק בגלל שההשכלה התלבשה על זה חזק. למרות שלא זכיתי להבין את הסברא בזה. וכי אם ההשכלה הייתה מתלבשת על מצוות תפילין למשל היינו מפסיקים להניח תפילין?
בשנים מקרא אין צורך להקפיד כל כך, אפילו אם אדם חיסר מילה הוא יצא ידי חובה. בתפילה רצוי להקפיד, באופן כללי בני אשכנז אינם דקדקנים גדולים, גם בחילוקים בין ח וכ או א וה לא תמיד כולם מדקדקים. אבל ןדאי כדאי לדקדק והמדקדק בכך תבוא עליו הברכה.
אכן אינני מכיר סברא כזו.
לענ"ד המונח "כדאי לדקדק" מעט פושר, וצריך לדקדק.
הרי אי דקדוק מביא בחלק גדול לשינוי משמעות ממש.
כוונתי בהגדרה לומר חד וחלק שזה לא מעכב ולכן שלא יהיה עם לחץ. תמיד טוב לדייק, אבל כשמשהו מתחיל לעורר חשש של לחץ, חייבים לומר ברטור שזו לא הדרך הנכונה. הכל בנעימות, בלי לחץ וחרדתיות.
מסכים שחרדתיות ולחץ רק גורעים, צריך להשתדל בלי להכנס לסטרס.
אבל כוונתי לומר שזה יותר מ"המלצה"
כבוד הרב תודה רבה על התשובה
והאם אדם שלא דיקדק שווא נע שווא נח יצא ידי חובה לכתחילה?
ולפי העולה אין חובה לדקדק אך זה עדיף או שחובה לדקדק ?
יצא ידי חובה ככל שאין שינוי משמעות ואף לכתחילה, אי אפשר להגדיר שזה רק דיעבד, אבל כמובן שיש להשתדל כן לדקדק. והעיקר בלי לחץ.
השאר תגובה