חששות בענין הנחת תפילין

שאלה:

לאחרונה התגברו אצלי חששות ונערוון בענין תפילין. בשל ראש אני מסופק אם זה עובר את שרשי השערות ואם אני מגביה התפילין אני חושש שירד מהשערות מאחורה וכבר הקטנתי התפילין ואני מסופק אם להקטין עוד וכל פעם שאני מסדר התפילין אני שוטף ידיים כי נגעתי בשערות ואז אני חושש שלא כל היד נשטפה וצריך לחכות עד שיתיבש ואז שוב לסדר התפילין וגם כשאני צובע או מקטין התפילין אני מפחד שזה לא לשם תפילין וגם אם אני אומר בפה אולי חיסרתי באמירה ואולי אני מכוון בהיפוך
ואז אני מסתפק אם של יד במקום אז אני מזיז התפילין מעלה ומטה ואז אני מסתפק כמה זה "להטות מעט" אז על כל תזוזה מעלה ומטה אני מטה בכמה אפשרויות בקיצור טקס שלם. כמעט תמיד אני מניח עוד פעם לפני השקיעה ולפעמים לוקח לי כרבע שעה כל העניין של התזוזות והשטיפות.
אני באמת מאובחן כנוטה לocd אבל גם תשובות הלכתיות מאד עוזרות לי אשמח לדעת מהרב כדת מה לעשות ובפרט בשאלות הללו: עד היכן זה קצה השערות, כי אצלי זה מתחיל בדלילות ואחר כך מתרבה, האם גם במקום הדליל ביותר? וכן איך אדע מהו "גובה היד" והאם זה במקום היותר גבוה בשיפוע או גם איפה שמתחיל השיפוע? וכן מהו השיעור של להטות מעט בשל יד?
בתודה עמוקה על העיון בשאלותיי והתשובות להם

תשובה:

ראשית חשוב לדעת שבאת אין סיבה לכל זה ואכן מדובר בocd ואני כלל לא בטוח שהתשובות יזערו לך במשהו.

גם מקום דליל של השערות הוא מקום השיער.

צריך לדעת שיש מקום לשני תפילין בראש וגם ביד, כך שאין צורך בלחץ בענין זה וגם אם מתחיל קצת השיפוע זה טוב.

ההטייה פירושה שכאשר אתה פשוט את היד לפנים אתה מניח על הקיבורת את התפילין ישר, ואז כשהיד חוזרת לתנוחה הבעית ממילא זה נוטה מעט לצד הלב.

בשורות טובות.