שאלה:
מה ההיתר להתקלח לפני שחרית? המ”ב הרי כותב שכל ההיתר זה רק לפני עלות השחר.
כנ”ל לגבי ע”ש לפני מנחה. אז הרי בכלל לא מבואר ההיתר לכך.
תשובה:
בענין זה כתבו השבט הלוי והגרש"ז אויערבך שכיון שמדובר ברחיצה מהירה וכחלק מהכניסה למקווה, אין חש ולא על זה דובר, וכמו שהתירו רחיצת פניו ידיו ורגליו, שונה הדבר מזמניהם שהרחיצה היתה כרוכה בעסק גדול.
מקורות:
ראה הליכות שלמה פרק ב אות ח ומה שדן שם לגבי אם מותר גם סבון וצידד להחמיר בזה, והכל לפי הענין.
שו"ת שבט הלוי חלק ט סימן א
ואשר שאל כב' בענין המבואר באו"ח סי' פ"ט דלא יכנס למרחץ לפני תפלת שחרית וא"כ על מה סומכים בנ"א דרוחצים במקלחת וסבון כרגיל לפני התפלה.
הנה לשון השו"ע סי' פ"ט ס"ג, מותר להסתפר וליכנס למרחץ שלא גזרו אלא סמוך למנחה, ובא"ר שם ומובא ג"כ במ"ב, דההיתר רק לפני עלות השחר אבל מעלות השחר ואילך גם זה אסור, איברא בא"ר ס"ק י"ב משמע דלא ברירא לי' בכלל האי דינא דיאסר מרחץ לפני תפלת שחרית גם בהגיע זמן תפלה עכ"פ ספיקא דדינא הוא, ועלינו להחמיר לכתחלה, אבל בנ"ד יש ללמד זכות כיון דעיקר כניסת בני"א למקוה הוא לטבול טבילת טהרה טבילת מצוה להתפלל בטהרת הגוף ונפש (אעפ"י שאין חיוב) ומה שרוחצים תחת המקלחת כדי להעביר כל לכלוך כעין חפיפה, וגם עצם עמידה תחת המקלחת בלי לשבת במים חמים בכל הגוף הוא רק רחיצה ארעית כלפי הלכה זאת, ואין חשש שיבא לידי בטול תפלה עי"ז, אבל פשוט שע"ה המאריכים ברחיצה זו שהוא דבר מגונה.
